7 19
יום שישי השעה 1139
נזכר באתמול ומתחיל לא לאהוב ימים שכאלה
אתמול קיבלתי בשורה טובה בבוקר ואז היום נמשך במין אופטימיות זהירה להמשך … ואלה הימים שהורסים לי את הכל ולמה … כי אתמול אני כבר יושב וחושב אולי ככה אולי ככה וממלא עצמי בתחושות אופטימיות להמשך הדרך האישית שלי ואז לאט לאט אני גולש ללמה אני לא חייב טיפול ואני יסתדר והכל יעבור ומחר נרגיש יותר טוב
ושם אני אוכל אותה שאני מצליח שוב ושוב ושוב לשכנע את עצמי שאם אני אפרוק מעט כמו שאני עושה בימים האחרונים אז הפצעים יעלמו או יסגרו ואני אוכל להמשיך ולמען האמת פעם באמת היו עוברים לי חודשים עד ההתפרצות הדכאונית אולם בזמן האחרון זה כבר לא מועיל כמעט בכלל והדיכאון כאן כנראה לתמיד או לפחות להרבה יותר ממה שחשבתי
אז שוב הברזתי לפסיכולוג .. כרגע עדיין מבולבל אבל יודע שבקרוב הכל יציף שוב
עכשיו אפסיק ואבדוק איפה באמת אני עומד עם עצמי בנושא הזה ואיך לפתור הבעיה לפני הבום הבא
1633 השותף קם רצה שנלך קצת לקניות וכאלה … מסתבר שהוא שם לב לזה שאני לא יוצא מהבית והתפתחה לנו שיחה בנושא כשאני מסביר לו שאני לא מוצא סיבה לצאת בלי שיש מטרה לצאת והוא אומר לי שגם לו אחרי שהפסיק לעבוד היתה את אותה הבעיה ולאט לאט הוא מצא סיבות שנשמעות הכי טפשיות בעולם בכדי לצאת וכך הוא התרגל לשבת לשתות קפה לפחות שעה מחוץ לבית לא לדבר עם אפאחד אלא להסתכל לחשוב לנשום אויר חדש .. ולמרות שכבר ניסיתי את זה פעם פעמיים והרגשתי מאוד אידיוט לשבת ככה לבד לטענתו ההרגשה חולפת ואז זה הופך לדבר רגיל כמו כל פעולה אחרת … הלכנו שתינו קפה עשינו קניות וחזרנו הביתה.. בסביבות 1800 סיימתי עם ארוחת הערב התחלתי להזכר איך היינו מכינם את רוחות הערב ביחד בימים שעוד היינ ללא מקום … כשעזבתי את הבית היא הצטרפה אליי בהחלטה שאינה רוצה להשאר אצל אימא שלה לימים יתברר שיש לה טענות מאוד קשות כלפי אימא שלה לברים שלא שמתי אליהם לב … אני קשור אליה בנפש שלי למרות שביום שהיא תעמיד את המעשים של אימא שלה למעשים שלי היא תגלה שהשגתי את אמא שלה בכמה סיבובים איך אני מפחד מהיום הזה
בכל מקרה מזה בא לי לדבר איתה עכשיו אני אבדוק אם היא זמינה… כנראה שלא .. לפעמים זה נראה כאילו אני אוהב אותה יותר מהילדים האחרים לפעמים באמת זה ככה אולי בגלל שחיינו יותר ביחד כשהיא נולדה ואולי בגלל הנאמנות שלה אליי אבל אני יודע שאני אוהב אותם ממש בכל ליבי ולעולם לא אתן לאחד לחשוב שאני אוהב אותו יותר או לפחות אשתדל שלא ירגישו כך .. הפסקה
שמתי קצת מוזיקה הרבה זמן לא שמעתי מוזיקה כמו שאני אוהב … קשת ההאזנה שלי מתחילה ממזרחית ועד הכל כולל קלאסית אבל האהבה האמיתית שלי היא בלוז ומהם רוק לניגזרותיו כאשר השולטים הם דת' ופרוגרסיב שתמיד משום מה שאני מזכיר רוק לאנשים זה נראה להם איזה משהוא שטני ומטורף ואני עםהשנים למדתי שלרוב הטקסטים שלהם מאוד עצובים והיצירה המוזיקלית לא נופלת מהקלסית .. חייב לחזור לשמוע מוזיקה היא משחררת אותי מהרבה עומס
2009 דיברתי עכשיו עםכל הילדים שלי אוףףף כמה אני אוהב אותם ומתגעגע אליהם כבר חודש לא ראיתי אותם ולפני זה איזה שלושה חודשים גם עם זה בלאגן כי אני אמור להיות אצלהם בבית כל שבת שניה ואז או שאני רב עם הגושה או מלא סיבות אחרות זה לא מסתדר ולי אין מקום לקחת אותם כי היא לא מוכנה להפריד בניהם אז קורה שגם מזה הם סובלים … אבל בתוכניות ללכת לגור לידם ואז הכל ישתנה
טוב הבום הגיע קצת בהפתעה וקצת מוקדם מידיי אבל עברתי את השלב הקשה וכרגע שוב יושב ריקני ומרוקן ומתחיל להחזיר הכל למקום כולל הקרעים והחורים … חייב לישון קצת ששם הכי מהר לחבר הכל אז עוד יום בינוני ומטה ומחר יום חדש
שורה תחתונה .. לא נהנתי חוץ מהשיחה שלי עם הילדים
בא לי לספר קצת על הקטנה שמסבה לי אושר עצום אבל הכל מבולגן ואני מותש אז יום אחד זה יקרה
לילה שקט
