7 20

שבת בבוקר יום יפה

והלילה לא שקט בכלל אני סובל מחלומות זוועה

אתמול בשיחה האחים החלו לצחוק על כך שביתי הקטנה היא חפרנית ברמה דבר שהעליב אותה אבל אני אמרתי לה שאני ממש אוהב את אחפירות שלה ושזה שיש להתמיד מה לספר ואיך להאריך לא הופך אותה לחפרנית אלא לדברנית שזה בסדר גמור וחוץמזה תמיד אשמח לשמוע את שיש לה הספר

אז על הבוקר היא התקשרה .. רק מה ששכחתי זה שבבוקר אני לא יכול לדבר הרבה אז הקדשתי לה כמה דקות שתשתחרר וביקשתי שתתקשר עוד מעט לשמחתי לא התקשרה כנראה מצאה מה לעשות אבל אני עמדתי בהבטחתי ולא סיננתי אותה .. בדרך כלל עד שאני מתייצב אני מסנן את כל השיחות ללא קשר לחשיבותם

ואז התארגנות בוקר ומקלחת … אחר כך השותף קם .. סרט … אתמול הוא החליט להפסיק לעשן (לא סגריות) דבר ששמתי לב כבר  שהופך אותו לעצבני ובילתי נסבל מה שהפך לי את הבוקר למשהו קצת יותר קשה להתווכח על  הבוקר על שטויות כמו למה מיליתה את הקומקום יותר ממה שצריך לכוס… ולמה ולמה על שטויות שאין להם אפילו חשיבות אלא רק סיבה להגיד משהו … אולי עדיף שיחזור לעשן אחרת הוא נשמע קצת טיפש חחח לשמחתי הוא חזר לחדר ואני שוב עם עצמי

שמתי לב שבגלל בעיות שלי אני סוחב המון אנשים יחד איתי למחוזות הבילבול שלי עוד נקודה להתייחסות וטיפול איך לא להכניס את כל הסביבה לסרט הפרטי שלי

כבר מאוחר בלילה זמן המחשבות

מססתבר שבכל זאת הוא לא הצליח  לשמור על עצמו וכיוון שאני הברירה לעזרה הייתי צריך להטרטר איתו במשך שעתיים וחצי ומאז אני סובל כאבים אדירים בחזה אבל היה שווה העיקר שלא יחפור לי יש מספיק בעיות בראש  שלי גם ככה

כל הערב שוב התעסקתי במחלה שלי בנסיון להבין כמה דברים 

אני בכלל רוצה לחיות ??? אז כןן אבל בתנאים … אני לא רואה את עצמי בשום אופן מחובר לאיזשהוא מכשיר  וגם לא לסבול טיפולים ממושכים

אז מה אעשה הרי אני רוצה וחייב להיות ליד הילדים שלי לכמה שיותר זמן

השאלה האם אני חייב לסבול הכל למען המטרה הזו אני לא בטוח עדיין

ולמעני אני לא  חושב שהייתי משקיע כל כך … מעציב אותי שאני יודע שלא אטפל בעצמי גם בעניין של חיים ומוות  ועדיין אני  מעדיף לחיות כדי לראות את הילדים שלי נהיים עצמאיים אולי אני אבחר לטפל זמני מה שאפשר אים בכלל ואחר כך אשב לראות שוב מה עמדתי בנושא אולי יהיו שוב דברים שימשכו אותי להמשיך הלאה נראה

למחר אחזור לרופאת המשפחה להפנייה נוספת ולשאול אותה על הכאבים שוב