7 27
<p> בין גיל 8 עד גיל 15</p>
אז נמשיך
ההמשך קצת מסובך מכייון שהוא מורכב מדברים שקרו לי שהם הסברים בעצם לאדם שאני כיום
רוב החיים שלי הרגשתי דחוי ולא רצוי מהרבה סיבות אחת מהן היתה שסרבתי בכל תוקף להתקלח
עד גיל 14 היו צריכים להילחם בי כדי שאשטוף את עצמי זה הגיע לרמות שכל מי שפוגש אותי אם זה משפחה או חברים מהשכונה היו יורדים עליי ומשפילים אותי ע"מ שזה ישתנה … רק מה שלא הבינו מעולם זה שאני מפחד ממים ממש פחדתי ממים וזה כי כשהייתי בן 3 לערך בילינו בבריכה העירונית ושם אבי תפס בשני ידיי וטבל אותי בבריכה והחלקתי לו מהידיים .. אני ממש זוכר את עצמי שוקע במים ורואה את הקיר של הבריכה ואני מסתכל למעלה ורואה את אבי קופץ אחרי למים ומוציא אותי .. עד היום למרות שלמדתי להתמודד עם זה יש לי דחיה ממים שונא בריכות וים וגם בנוסף עד יום אני מרגיש מסריח למרות שאומרים לי שלא אני לא מסוגל להפטר מההרגשה
מה שמוביל אותי לנושא השקרים כל החיים סבלתי מכך ששיקרו לי את הילדות כולה דבר שעיוות את דרך החשיבה שלי כיוון שאם הוריך ומשפחתך בנויים על שקר אי אפשר ליצור עולם של אמת משם הבנתי שלשקר זה פשוט דרך חיים ואפשר או אפילו צריך לשקר ואפשר לעשות כל דבר כל עוד אפשר לשקר לגביו ..
משם מגיעים ההסתרות של לא לדבר על דברים כי מהיום שגיליתי את השקרים על ילדותי וניסיתי לפתוח נושאים היו אומרים לי שלא מדברים על זה ..זה ליווה אותי גם בבית הספר שלמדתי בו שגם שם היתה מדיניות הסתרה למרות שקרו שם דרים קשים לא היה שום אפשרות לדבר על זה וגם שניסיתי לספר למורה או ליועצת זה היה נגמר בבסדר שמעתי וזה עובר ללא טיפול או משהו
ואז מגיעים לגנבות שלא ממש גורמות להתרגשות אלא הייתי שותף להם גם כייון שזה נתן לי להרגיש כאחד מהחברה וגם בגלל שמבית לא ראיתי איזה בעיה עם זה נראה לי שמאז שאני זוכר אז אבי היה מקמבן הכנסות בעבודה או בקיצור גונב מהבעל בית לבסוף הוא נתפס ופוטר אבל אצלי הגניבה היתה כבר טיבעית הייתי יכול לגנוב הכל בלי בושה כולל מחנויות ומההורים שלי
זה הגיע לרמות שאם הייתי צריך משהו אפילו לא חשבתי או שגנבתי מהחנות או מהכיס של אבא אבל ברמות של אלפים כבר לא מסטיק במכולת
בעצם בהתחלת הגניבות התחלתי להרגיש מה זה להיות חלק מהחברה וזה היה נעים רק שלא הבנתי שמנצלים אותי
אז הנה אני ילד עומד בעולם עם תפיסה כל כך שגויה על החיים האמיתיים שאפשר לשקר אפשר להסתיר אפשר לגנוב והכל בידיעת ובעזרת כולם ילדים ומבוגרים כאחד כולם שותפים לפשע הנורא ולא עושים כלום מה שסלל לכולנו את דרך להקצנה מטורפת של דברים ולמה אני מתכוון
זה התחיל לדעתי התקופת ההתבגרות של השכונה כשהתחילו לקחת אותי ועוד ילדה לשיחים ולימדו אותנו להתחרמן הייתי אולי בן 8 במקרה הראשון שאני זוכר ומאז לא נפסק הבוגרים שהיו אחראים על החגיגה פשוט היו כל פעם לוקחים ילדה אחרת וגורמים לנו להתחרמן לידם ממעודדים אותנו והיו שם בוגרים שהיו באים עם האחות או הקרובה מה שגורם עכשיו לעיוות נוסף לגבי מה זה בכלל יחסים בתוך המשפחה הרי כולנו גדלנו כמשפחה אחת גדולה ובתוכה הכל מותר כל עוד לא מדברים על זה
ועכשיו אני מעוות לגמרי דחוי ברמות ששונא את עצמו ואת הסביבה בצורה שאי אפשר לתאר ביכלל מכאן הכל יותר מסודר בזיכרון למרות כל החסימות שששמתי יש דברים שלא ניתן לחסום
אז הזיכרון הראשון והכי מעוות ומפחיד שאני זוכר זה אותי ואת אחות שלי מתחילים לנסות דברים שלא יכולנו לנסות בחוץ כמו עירום נגיעות אינטימיות ויחסי מין כמובן שהכל בהסתרה מלאה אבל אז לא היו רגשות האשם שהיום מלווים אותי כי עוד לא מילאה אותי ההבנה שזה אסור
וכך כשאני לומד מה זה מין והנאה ואחי הבינוני מתחיל להתקרב ואני בסוף מוצא את עצמי מקיים יחסים גם עם אחי כמובן שהכל ללא רגשות אשם וכאלה כי אני יודע שגם האח הגדול בקטע מסויים עם אחותי אני לא יודע עם מיני אבל עם הרבה נגיעות ואני איתה ועם אחי והכל ישאר מושתק
היום אני חושב שאפילו ההורים שלנו ידעו ושתקו ואני ארחיב על זה בגיל המתאים
באותו הזמן הגיעו אלינו משפחה מצרפת לביקור והגיעו שני בנותיהן כשאחת בת גילי הוריי משום מה עשו טעות ושמו אותי לישון איתן וכך בלילה אני מוצא עצמי בהתחרמנות לוהטת עם הבת גילי כשכעבור כמה ימים קיבלתי חיזוק נוסף שההתנהגות הזו ממש מקובלת ואיך.. היינו אני אחיי ואחותי ושני הבנות בחוף הים האחות הקטנה נכנסה לויכוח עם האחות הגדולה יותר שאני לא יודע על מה ואז אמרה לה שהיא תספר להורים שהיא מעשנת ומיד האחות הגדולה אמרה משפט שחרוט לי בזכרון צורב "אם תגידי להורים אני אספר להם שאת ואריאל שוכבים " התייבשנו שנינו
באותו השניה אני הרגשתי שעולמי מתפוצץ נבהלתי וכמעט ברחתי ובאותה השניה היחידה הבנתי בעצם שיש בעיה במעשים האלה הרי לפני כן מעולם לא איימו עליי בלספר אז מה את מאיימת מה זה אסור?
אותו יום או יום אחרי ניסיתי לפתות את אחי הגדול ליחסי מין והוא נבהל והחל לצעוק לי יא הומו וכאלה וממש התרחק ממני
השילוב של שני המיקרים האלה הבהירו לי את מה שכבר כנראה הבנתי לבד שהמעשים האלה בעצם אסורים ויותר מזה הם אסורים מאוד מאוד
רק מה אני כבול לחיים האלה כרגע ואין לי איך לברוח מזה אבל מאותו היום אני זוכר שהקטע עם אחותי התמתן מאוד עד כדי הפסקה לחלוטין ללא איזה דרמה מסביב פשוט הפסקנו בגיל מסויים אזור ה 14
עם אחי היה לי סיפור שהיום אני רואה את זה ממש עצוב ולמה עצוב .. כנראה שבאיזה נקודה הוא ממש התאהב בזה ולא היה מסוגל לוותר על העניין כי ניסיתי אבל ממש ניסיתי לשכנע אותו שנפסיק כי כבר הרגשתי את הפיצול שאני מתחיל לפתח עם המוסריות של עצמי הרי אני כבר יודע ומבין שמה שאנחנו עושים הוא אסור ומצד שני כמו שהוא חרמן אז גם אני ואני לא יוצר קשרים עם בנות ואפילו מתרחק מהן בגלל חוסר ביטחון עצמי ואנחנו ממשיכים כשכל פעם אחרי שמשהו קורה אני מאשים את עצמי ומתחיל למצוא דרכים להתרחק מהחצי הסוטה שלי עד מצב שהתחלתי לפתח לעצמי יותר מאישיות אחת והחלפתי בינהן לפי הצורך
מוזר לי לדבר על האישיויות של מעולם לא סיפרתי עליהם לאף אחד
אספר מעט … יש אותי הדמות המרכזית שתמיד הייתי תלמיד טוב וילד מקסים וכובש רציני וחכם ולימים הפכתי לאיש משפחה למופת בעל אוהב ונאמן מפרנס טוב ואב מעולה לילדיי
יש את הדמות שביצעה מעשים מאוד קשים עם השנים לא הוא לא סובל מרגשי אשמה או אהבה ורק הסיפוק הריגעי שולט בו ובמעשיו
ויש את הבחורה של רגשות האשמה שכל תפקידה היה להלקות אותי במשך ימים אחרי כל מקרה רע או נפילה
ויש את האחד ששונא את עצמי וחיפש כל דרך אפשרית למות אבל בסטייל לא סתם מוות משעמם
כעת אני בן 14 15 שרוט לגמרי ומלהטט בין דמויות
ומתחיל לעבור טיפולים נפשיים בעצמי אצל בעלי מקצוע והרבה סמים
פתחתי חשיפה אבל להיום די הסיפור שלי נמשך רק לי אין כוח …בהמשך אספר איך כל דמות שיתפה פעולה בחיים שלי מה היו עושות ואיך השפיעו על המהלך של חיי