מחפשת את עצמי בתוך המילים….
קשה לי מאוד לכתוב
עברו כמה שנים מאז שכתבתי כאן
עברו כמה שנים מאז שכתבתי בכלל…
הכל מוחבא באיזושהי פינה מוסתרת בתוכי…
לא מוצא את מקומו….
לא מוצא פורקן ונחמה….
כואב להוציא את כל הרעל החוצה, בכתב ובמילים….
כואב להביט בעיני אנשים, מפחדת להיתקל בעיניהם בעצמי…
העצמי הזה- לעיתים מוכר לי, מושיט לי ידו לעזרה
ולעיתים זר לי ומאיים
ואני רק רוצה לברוח…
הכאב עוד שם, עוד לא לגמרי התעמתתי איתו,
עוד לא ירקתי החוצה הכל
הוא עוד שם, מסמן לי לבוא
אני רוצה להשתנות, להיות מישהי אחרת
אבל הכאב אורב לי, שורף לי מתחת לשכבות העור
ולא מרפה
ואני לא מרפה
מחכה
מחכה
ומחכה
והשנים עוברות לי.
הימים חולפים, מתחלפים בלילות, חשיכה בחוץ, חצאי מחשבות וחצאי הדחקות
כבדות וכאבים בגוף
והעיניים יבשות. לא בוכה. כבר המון זמן.
ריקנות. שהורגת. מצד שני לא רוצה להתמלא, לא רוצה לשאת את עצמי.
רוצה לשאת מישהי אחרת. גוף ונפש אחרים. לא את עצמי.
