הרופאים נלחמים על חיי, השומן מציל אותי.

השומן הציל את חיי / המשך יומן מסע

שעות שהרופאים נלחמו על חיי. מכאן, שקיבלתי חיים במתנה. בביקור הרופאים אחד הרופאים הסתכל עלי ואמר לי : "השומן הציל את חייך, היית צריכה למות במקום!". הוגדרתי כפצועה אנוש. 

הסיכויים לשרוד 24 שעות היו נמוכים מאוד. שכבתי בבית החולים מחוסרת הכרה בין חיים למוות. כאשר אני מנותקת מהכול ומחוסרת הכרה. אני שומעת הכול ויתרה מכך מזהה קולות. כל שרציתי באותו רגע היה לחיות. זעקתי ואף אחד לא שמע. 

נשמה כלואה בגוף זו הייתה התחושה של חוסר אונים. זהה לאותה שמנה שנקברה בגופה השמן. הזעקה שאף אחד לא שמע התחושה לא הייתה שונה. ובכל זאת רציתי לחיות. 

כששרדתי את אותם 24 שעות קריטיות לא ידעתי שצפוי לי השנה הכי קשה אבל השנה שמלמדת את בסיס מהות החיים. 

התאוששתי ועברתי לשיקום. חוויתי פוסט טראומה קשה מאוד. 

האוכל היה המעט נחמה שהיה לי באותה תקופה. הכול סבב אוכל, אוכל, אוכל ובעיקר אוכל. כל מבקר היה מביא איתו את הנחמה שלו עבורי: שוקולד, מתוקים, חטיפים, עוגיות, גלידות, וכל טוב.

— המשך יבוא מחר —

קישורים לפרקים הקודמים:

פוסט 1
https://www.facebook.com/orit002/posts/516966435051963

פוסט 2 ו פוסט 3
https://www.facebook.com/orit002/posts/517432448338695

פוסט 4
https://www.facebook.com/orit002/posts/517882924960314

פוסט 5 ו פוסט 6
https://www.facebook.com/orit002/posts/518279378254002

פוסט 7
https://www.facebook.com/orit002/posts/518796301535643