ניוון תאי מערכת החיסון במוח גורם להתפתחות דיכאון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולורדו בארה"ב גילו לראשונה, כי שינויים במבנה ובתפקוד של תאי מוח בשם מיקרוגליה גורמים להתפתחות של תסמיני דיכאון במצבי לחץ ממושכים. המחקר, שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע, פורסם השבוע בכתב העת הפסיכיאטרי Molecular Psychiatry.

תאי מיקרוגליה מהווים כעשרה אחוזים מתאי המוח והם "נציגי" מערכת החיסון במוח. מקורם של התאים הללו במערכת החיסון, והם משתלבים במוח בתקופה העוברית. בדומה לתאי המערכת החיסונית בחלקים אחרים של הגוף, לתאים אלה יש תפקיד בהתמודדות עם מחלות, וירוסים וחיידקים שתוקפים את הגוף. אך מלבד זאת הם מחזיקים בתפקיד פיזולוגיים ייחודים בפעילות המוח, בהם גם תגובה למצבי לחץ.

כמה מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות תמכו בקשר בין חשיפה ממושכת למצבי לחץ ובין התפתחות דיכאון בבני אדם. המחקר הנוכחי, שממצאיו מבוססים על ניסויים שבוצעו בעכברים, טוען לראשונה כי לתאי המקרוגליה תפקיד משמעותי בהתפתחות דיכאון שמקורו בחשיפה למצבי לחץ.

עוד כתבות בנושא

חוקרים גידלו לראשונה שכבות של תאי מוח אנושי30.08.2013 | 10:46

מחקר חדש עשוי לאפשר התאמת נוגדי דיכאון בבדיקת דם09.12.2013 | 20:20

במסגרת המחקר, שנערך על ידי הפרופ' רז ירמיה, ראש המעבדה לפסיכונוירואימונולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם הדוקטורנטית תרצה קרייסל ובשיתוף חוקרים נוספים ממעבדה זו ומאוניברסיטת קולורדו, נחשפו עכברים באופן יומיומי למצבי לחץ מתון פתאומיים.

החוקרים גילו כי לאחר חמישה שבועות של חשיפה למצבי לחץ, פיתחו העכברים תסמינים המקבילים לתסמיני דיכאון אנושי כמו ייאוש וחוסר עניין בפעילויות שגורמות להנאה – שתיית תמיסות מתוקות או משחק חברתי. לצד השינויים ההתנהגותיים אובחנה ירידה ביצירת תאי מוח חדשים – תהליך שמזוהה כאחד הביטויים המוחיים הבולטים של הדיכאון. אלא שלצד התסמינים ההתנהגותיים, הופיעו גם שינויים בתאי המיקרוגליה.

החוקרים מצאו, כי במשך השבוע הראשון של החשיפה ללחץ, עברו תאי המיקרוגליה תהליך המכונה שפעול: אקטיבציה שגרמה לחלוקה והתרבות של התאים.

"פעילות היתר וההתרבות של תאי המיקרוגליה בימים הראשונים לחשיפה, גרמה לאחר כמה ימים נוספים לתמותה והיעלמות של חלק מהתאים מאזור ההיפוקמפוס, שנמצא בחלק התחתון של המוח הקדמי, מתחת לקליפת המוח" הסביר הפרופ' ירמיה ל"הארץ". "לאחר כמה שבועות, בעת הופעתם של התסמינים הדיכאוניים, ראינו שחלק מתאי המיקרוגליה מתים ואחרים עוברים תהליך של התנוונות, שמאופיין בשינוי צורה: ירידה בגודל התאים והתקצרות שלוחותיהם, וכן בהפחתת הייצור של מולקולות שתאים אלו מייצרים במצב נורמלי".

כדי לוודאי כי השינוי בתאי המיקרוגליה הוא הגורם לדיכאון ולא להיפך – כלומר שאינו תוצר לוואי שלו – שיקמו החוקרים את תאי המיקרוגליה שהתנוונו באמצעות חומרים שממריצים את תאי המיקרוגליה ומעלים את מספרם לרמה נורמלית. "מתן החומרים נעשה בזמן שעכברים היו חשופים למצבי הלחץ הממושך, הראו סימפטומים דיכאוניים וכבר איבדו תאי מיקרוגליה רבים", מסביר הפרופ' ירמיה.

"מצאנו שבעזרת חומרים אלה ניתן לרפא את התסמינים הדיכאוניים ולהגביר את תהליך ההיווצרות של תאי עצב חדשים, בצורה יעילה ומהירה יותר מרוב הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום", אמר הפרופ' ירמיה. החוקרים ממשיכים לזהות חומרים נוספים מאותו סוג ומתכננים לבחון את יעילותם הקלינית בחולי דיכאון בעתיד הקרוב.

לדבריו, "החידוש טמון בכך שעד היום, המחקר על הבסיס הביולוגי של הדיכאון התמקד בתפקוד תאי העצב במוח (נוירונים), שמהווים את המוקד של חקר המוח במאה השנים האחרונות. אנחנו אומרים שיש סוג אחר של תאים, המיקרוגליה, שנראה כי יש להם תפקיד סיבתי מאוד חשוב, לפחות בחלק מסוגי הדיכאון".

עד שנת 2020, צפויה הפרעת דיכאון להפוך לגורם התחלואה השני בשכיחותו בעולם המערבי. סקר הבריאות הלאומי שערך משרד הבריאות ב–2004 העלה כי 7.4% מהגברים ו–12% מהנשים בארץ צפויים ללקות בדיכאון. שיעור התחלואה בדיכאון מדי שנה נאמד ב–4.3% מקרב הגברים ו–7% מקרב הנשים באוכלוסייה.

כיום נחקרות תיאוריות שקושרות בין דיכאון לבין שינויים בתפקוד המוח וכן שינויים בהולכה העצבית של המוח, לצד גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. יש לציין כי אין הסכמה גורפת על כך שהשינויים המוחיים שזוהו כקשורים לדיכאון בהכרח גורמים למחלה, או ששינויים אלה נגרמים כתוצאה מהדיכאון. לפי נייר עמדה שהפיץ המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH), סריקה בטכנולוגיית הדמיה מוחית מסוג MRI שנערכה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון וכן בקרב אנשים בריאים הצביעה על שוני בין הנבדקים, באזורים שונים במוח שאחראים לעיבוד רגשות ומחשבות, שינה, תיאבון והתנהגות.http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2211099