דרוש מתנדב חסר לב
אני עצבנית, מעצבנת, חסרת שליטה
מחפשת מתנדב שיודע את מלאכת השחיטה
בלי רחמים, בלי מצפון, בלי לב
שיכאיב לי חזק וישקיט את הכאב
שיבתר את גופי לבתרים
וינפץ את ראשי לאלפי רסיסים
כן, כן, חזק! בלי רחמים.
ככה יעשה לאשה שיוצאת מהכלים
שמבטיחה הבטחות ובהם לא עומדת
שאוכלת שטויות ובפיתויים רק מועדת
לא יכולה לסבול את הגועל שבתוכי
נשברתי והלכתי לשירותים להקיא
חודשיים וחצי של כאילו שליטה
חודשיים וחצי של עמידה בהחלטה…
הכל נמחה ביציאה מפגרת
לחגוג לבעלי היום יומולדת
למה אי אפשר להיות בשקט לכמה שעות?
ומטיול עם הבעל בצוותא להנות
למה הראש רק עסוק בהטחות?
'למה אכלת? כמה? ומה? ולמה לא עמדת בהבטחות?
לא נהניתי, לא הייתי, לא חוויתי
טוב, כלפי חוץ צחקתי, חייכתי, אך בתוכי בכיתי
רציתי לצרוח צרחה חזקה
רציתי להוציא מתוכי המועקה
אבל לצערי, לא קרה כלום מאלה
אפילו הקיא נשאר בכלא
והשאיר אותי עם סבל איום ונורא
שהתחיל בגוף ועבר אל הנפש במהרה
לא! אין מצב, לא אחזור להקיא שוב
אסתום את פי ולא אכניס אליו כל טוב
בעצם כלום לא מגיע לגופי שאכניס
אם הוא בוגד בי ואותי רק מתסיס.
למה העולם מלא בפיתויים?
למה אי אפשר לחיות חיים נעלים
נעלים מאוכל, בגדים והבלי העולם
פשוט לחיות באופן מושלם.
למה יש לי גוף נבזה?
למה הוא אותי כך מבזה?
למה הוא רוצה לנכס לעצמו כל דבר?
ואח"כ גורם לסבל נורא ומיותר
למה בכלל צריך נשמות בגופים?
למה אי אפשר לדמות למלאכים?
מתחילה לחשוב על שם חדש שיהלום
אני כבר לא 'נולדת מחדש' כל יום
פשוט מתה מרגע לרגע
רואה שחורות ואת עצמי רק נגע
גם 'אמא בהפרעה' כבר לא מתאים
לא ראויה להיקרא אימא, אפילו שיש לי ילדים
וגם החרוזים המעצבנים
שלכל מקום את עצמם דוחפים
ולא נותנים לומר ולזעוק את מה שבאמת רוצים
בלי התיפייפויות וכיסויים מאולצים
די נמאס לי מעצמי
ומכל מה שאני
עזבו אותי במנוחה
ותנו לנשום קצת לרווחה
