ניירות מזדקנים… ונשכחים
ניירות מזדקנים… ונשכחים
אז מה היה לנו?
1998 – קריאה להקמת רשות ממלכתית לטיפול בזקן
2003 – דו"ח שטסמן לשיפור תהליכי הטיפול בזקן
2011 – דו"ח ד"ר טוביה חורב/רפורמת ליצמן…
2010 – כנס ים המלח להיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה
2012 – כנס הסכמה לטיפול באלצהיימר
ועוד ועוד תכניות, הצעות, מסקנות ורפורמות הממלאים אלפי ניירות מזדקנים ונשכחים.
אז מה השתנה?
שרים התחלפו;
משרד אזרחים ותיקים נולד;
מנכ"לים הוחלפו;
מפלגת גמלאים נסקה;
מפלגת גמלאים התרסקה;
נערך ניסוי לגמלת סיעוד בכסף;
נערך פיילוט לטיפול אינטגרטיבי;
נוספו תכניות לימוד בגרונטולוגיה;
הזקנים של היום הם לא הזקנים של פעם.
מה לא השתנה?
קצב הקמת מיטות אשפוז סיעודי לא עומד בקצב הזדקנות האוכלוסייה;
קצב הקמת מיטות לחולי אלצהיימר אינו מדביק את קצב הגידול במספר החולים;
העומס בפרוזדורים בבתי החולים במיטות זקנים חולים בחורף מגיע לקצה גבול הבושה;
בתי אבות וחברות סיעוד מנהלים דיאלוג עם הרגולטור ב….בתי משפט;
כל הדוחות, הממצאים, הצעות הרפורמה – מעלים אבק על שולחנות מחבריהם;
העוני בקרב זקנים מעמיק, האי-שוויון בזיקנה מתרחב;
פוליטיקאים יוצאים בסיסמאות על מחויבותם לדור בוני המדינה;
משפט הפתיחה: "בעידן תוחלת חיים עולה…"
המסירות של המטפלים הישירים בזקנים לא נפגעת למרות הכול.
מקור:
ציטוט מלא של מאמר המערכת שהופיע בעיתון "דורות"" ונכתב ע"י העורך: גדי פורת
גיליון 154, ינואר 2014
