הטוב והרע- נקודת שבירה
מי אמר שרע זה רע
וטוב זה טוב?
אולי זה הפוך, כשהסבל נורא
והטוב הופך למכאוב?
מה זה עלי אומר?
לא מצליחה להבין את הלך נפשי יותר
אני חיה מהסבל ומהחסר
אני זקוקה לאדרנלין שבי זה יוצר
כשטוב כלפי חוץ ונראה רגוע
לא כואב, לא רעב, לא חלש, לא רעוע
אבל בתוך שם בוערת אש יוקדה
מחפשת איך יקרה לה את סיפור העקדה
מרגיש חסר עמוק ונוקב
שמצליח למלאותו רק הכאב
וכשרע וכואב וחלש ומסכן
וכשכל זה את הכוח מרוקן,
הרע הופך לשחקן הראשי
והאדרנלין זורם לו באופן מוחשי
צריכה לחוש בתוכי את הרע
אני יודעת, גם בעיני זה נשמע נורא
חיה מהעצבות שעלי שורה
ששומרת עלי חזק בעומק המערה
אז איך אפשר לאהוב כזה ייצור?
שמצליח לחיות רק עם לב שבור
שלא טוב לו שטוב ונעים
ומרגיש שהטוב הוא כלל לא תמים
שלא רוצה להתמודד בחיים
ולעבור בדרך הרבה מכשולים
כי כשטוב מבחוץ
זה נראה כה נחוץ
עם הרע שבתוך
להתמודד ללא רוך
וכשרע וכואב
והגוף גם דואב
אז הרע האמיתי נשאר לו בלב
והרבה יותר קל רק דמעות לנגב
