בדיקות המעבדה כנגד הפעילות הגופנית

בדיקות מעבדה כנגד הפעילות הגופנית

לפעילות הגופנית יש השפעה רבה על בריאותינו, לחולי הסוכרת, הפעילות באה להקטין את התנגודת לאינסולין (להגביר את הרגישות לאינסולין) וע"י כך לאפשר לנצל את רמת הגלוקוז בדם כדי להחדיר את הגלוקוז לתוך תאי השריר והשומן. לבעלי השומנים בדם, הפעילות הגופנית מאפשרת להעלות את רמת ה HDL, ובכך לשפר את תמונת השומנים.

למעלה מ 18 שנה אני עוסק בפעילות הגופנית ובעיקר בהליכה (למעשה אני באמצע ההקפה השנייה של כדור הארץ – בערך כל 13 שנה = הקפה), לפחות 10 ק"מ ביום (כשעה וחצי שזה מהירות של כ 6 ק"מ בשעה) ולעיתים גם כפול.

מעניין היה לבחון עד כמה הפעילות הגופנית שלי משפיע על המדדים שנבדקים במעבדות קופת החולים? האם באמת ניכרת השפעה על רמות הגלוקוז שבדם? ואיך יראו הכולסטרול והטריגליצרידים כתלות בפעילות הפיסית?

עצימות הפעילות לא הייתה העיקר, הקצב הוא בעיקרו כ 6 ק"מ לשעה שהו קצב הליכה בינוני שלפי משקל הגוף שלי מנצל כ 340 קלוריות בשעה (לא מספיק למי שרוצה לרזות = למנת סלט בארוחת הערב). ההליכה בשבילי היא לצורך הזרמה סדירה של הדם בעורקים, כמו הפעלה יומית של מכונית, כדי שהחלקים השונים ינועו ולא יתנוונו.

הגוף שלנו מגיב בעיקר לפעילות הסדירה ולא על פי פעולות חריגות, ניתן לבחון למשל את הטענה של סוכרתיים שונים "יצאתי להליכה ורמת הגלוקוז לאחר הפעילות ירדה ב….", כיוון שמשטר הפעילות שלי זה 7 ימים בשבוע, גם כשחליתי ושכבתי במיטה (ללא תנועה), נוכחתי לגלות שאותה ירידה שאנשים מדווחים עליה (לאחר הפעילות הגופנית), קיימת אצלי, באותן השעות שאני רגיל ללכת, וזאת גם ללא כל פעילות, וכך היה גם למחרת. אמנם ככל שהתמדתי לשכב במיטה, הירידה הזו הלכה ודעכה… מה זה מלמד? שרק פעולות רוטיניות משפיעות על גופינו.

בניגוד למזון, את הפעילות הגופנית יש לבחון יומית ולא לצבור על פי ארוחות (נצבר יומית), מה החיסרון בשיטה זו? שימים חסרי פעילות לא באים בחשבון (אין כמעט ימים חסרי פעילות, יש ימים שלא נרשמת בהם פעילות, כיוון שלא נעשה בימים אלה גם מעקב מזון – אינני עבד של תוכנת הניהול, אלא התוכנה באה לשרת אותי, ולכן אין הכרח על כמות העקיבה והרישום), מחשבים את סך הפעילות לאורך 90 יום, וממצעים את התוצאה הנצברת כך שנקבל את הממוצע היומי ביום ביצוע הבדיקות במעבדה.

כדי לראות את הגרפים של השפעת פעילות הגופנית  על מדדי המעבדה  :

http://www.camoni.co.il/cms_files/blogs/1404/posts/24190/תמונת%20הפעילות%20הגופנית.pdf

ניקח את כל הבדיקות נמיין אותן ונסדר אותן לפי חישוב פעילות הגופנית שביצעתי, אח"כ נחפש את ה  Best Fit  , אותו קו ליניארי שיציין לנו את המרחק המינימאלי מכל המדידות שנעשו (הקו הנ"ל מצוין בירוק בקובץ המצורף).

את ערך מדידת הפעילות הגופנית  של היום (התאריך שמופיע למעלה : 05/01/2014) נסמן כנקודה כחולה (89 דקות בממוצע יומי במשך שלשת החודשים האחרונים) על קו הליניארי שמצאנו. את ערך מדידת הפעילות הגופנית בימים של לפני בדיקות המעבדה האחרונה נסמן בנקודה הירוקה (116 דקות – קרוב לשעתיים). המדידה היום היא באיכות ( Quality) של 38.89% כלומר החישוב מסתמך על 35 ימי פעילות מתוך 90 אפשריות ואילו ביום הבדיקה הייתה באיכות של 12.22% כלומר 11 ימי פעילות רשומות.(אלו רק הימים שעקבתי אחריהם, יש לזכור שבפועל אני הולך לפחות 89 יום מתוך 90).

נבחן את המגמות של הפעילות הגופנית :

התחום הדינאמי של פעילות הגופנית נע בין 84 ל 127 דקות, שהם כ 46 דקות הפרש לבחינת ההשפעה על מדדי המעבדה.  על פי הגרפים ניתן לראות שאין לפעילות הגופנית כל השפעה על מדדי המעבדה. אפשר להגיד שקיימת השפעה זעירה מאד ואפילו שלילית. כלומר ככל שהגברתי את הפעילות הגופנית המדדים הראו הרעה קטנה.

מה שלא ניתן לבחון פה, מה הבדל בין הפעילות הגופנית לחוסר בפעילות גופנית. ייתכן שאין השפעה כלל בין 84 דקות של פעילות יומיומית לבין 127 דקות, אך יתכן שבין 84 דקות ל 0 דקות כן קיימת השפעה.

89 דקות של הליכה (כיום) בקצב ממוצע של 6 ק"מ לשעה זו הוצאה של 594 קלוריות , 126 דקות (ביום הבדיקה) שוות ל 770 קלוריות, כלומר הפרש של 176 קלוריות ובאמת עליתי בכחצי קילו מאז הבדיקות.

מסקנות :

1. לא ניתן להבחין בהבדל בהשפעת הפעילות הגופנית על כל המדדים, הן הסוכרתיים והן השומניים.

2. עפ"י הנתונים, אני יכול להסתפק ב 90 דקות של פעילות גופנית.

3. מהבדיקות שעשיתי לא ניתן להסיק מסקנה כלשהי על ההשפעה של חוסר פעילות גופנית על המדדים.