אהבה לפרווה
היום נפגשנו במכון, מבטינו הצטלבו
מבט חודר ועמוק בין שתינו
היא עקבה אחרי ואני אחריה
ראיתי את המבט האוהב ניבט מעיניה
זו הייתה אהבה ממבט ראשון
זה לא עבר גם אחרי המפגש הראשון.
התיישבתי בספסל, היא התיישבה לצידי
התחככה בי כמבקשת את תשומת ליבי
מגע גופה בגופי היה כה נעים
רכות מלטפת חודרת לבפנים
שולחת יד ללטפה בחזרה
חופנת בידי את פרוותה האפורה
טוב, בלי בהלה
כן, התאהבתי בחתולה!
מרגישה את הצורך שלה באהבה
והיא מרגישה את שלי ומעניקה לי בשלווה
ייללות רכות של הבנה
מועברות אלי כהגנה
היא תגן עלי ואני עליה
היא לוקחת את ידי אל בין כפות ידיה
ואני באה ונושאת בהתרגשות תפילה
שגם היום אזכה לפגוש בחתולה
וכך אנו נפגשות לפני ואחרי הפגישות
ועל טיב הרומן שביננו מגששות
בצער מוסתר מעליה נפרדת
ברגע שנפתחת לי הדלת
ומתחילה הפגישה המיוחלת
כשמבחוץ נשמעות קולות המייללת
וצעקות המזכירה "קישטה, קישטה"
מזכירות לי בחיוך את הבטחתי להיות לצידה.
יום עובר ושוב חוזרת
לפעמים רגועה, לפעמים מעורערת
והיא תמיד באה לקראתי מגונדרת
המבט שוב בעינינו ואני על זה כבר לא מערערת
יש כאן אהבה, או שמא משהו אחר
האם הפכתי לבעל חיים כזה או אחר
יש לי סיכוי לקבלה גם מבן אדם?
או שמא היא מחכה לי בצורת פרווה רק ב'אגם'?
כנראה רק בעלי חיים מרגישים
את עוצמת האהבה ששוכנת לי שם בפנים
רק איתם זה בסדר ומותר?
ללטף, לחפון, להתחכך עמוק כמה שאפשר?
אז כן. זוהי החתולה
תסכימו איתי שאין עליה? 😉
