כוכב נופל
מצטערת ששוב חופרת
אך האושר מאתמול נשאר בשיר רק כמזכרת
אני לא זכאית כנראה ליותר מטעימה
שזיכרונה נעלם מהר ממתיקות טעמה.
אני עמוק בתוך החרדה
כל גופי מלא ברעדה,
הולכת ברחוב מזילה דמעות כמים
מה יחשבו עלי? לא חושבת פעמיים.
ולמרות הכול, אני תוך כדי משדרת
תתגברי למרות הכול, את נהדרת!
התעליתי על עצמי ועל אף העצבות
הוצאתי את עצמי מאזור הנוחות.
אך גם זה לא החזיק מעמד
ומצב רוחי התחלף לו מיד
ושוב השתלטה עלי החרדה
כשהרגשתי שאין לי הערכה ואהדה
דווקא האדם שהכי קרוב אלי
לא מבין את מצוקותיי
ולמראה שינוי מצב רוחי
אני מקבלת רק סטירת לחי
לא, לא אחת שמצלצלת
כזו שאת הנפש היא אוכלת
מאוכזבים ממני, אני כישלון
לא נורמלית עם היגיון.
נמאס ממני וממצב הרוח
אין אלי שום טיפת כוח.
כן. מבינה אותו,
מה לעשות אני לא זכייה בלוטו.
זאת אני, ואני אשתך,
גם אני מאוכזבת ממך.
במקום לקבל קצת הערכה
על המאמץ בהתגייסות למערכה,
על הצעדים שכן עשיתי
למרות הפחד שהרגשתי
שאתה נתת לו עליך לגבור
ולא הצלחת את הפחד לשבור,
קבלתי חוסר הבנה של ממש
פרצוף חמוץ ומבט מיואש
עצבים על שכך אני מתנהגת
ושנמאס מכך שרגע עולה ומיד מועדת
לא יכולה יותר כך לסבול
לא מסוגלת שמרגישים שאני עול
כל האושר הפך מזמן לדמע
בכי רצוץ ותחושות אימה.
נועלת את החדר ברעם
לא אצא ממנו עד יעבור זעם
שוכבת במיטה נותנת דרור לדמעותיי
משחררת את כל הכעוס מעלי
שוב מרגישה שחייבת לשתף
שמישהו יבין, שייתן לי כתף
ומבין הדמעות שמסמאות את עיניי
פותחת מחברת ומוציאה בה מילותיי
אין ספק, זה הצליח להרגיע במקצת
ועל הרגש הכבד להקל ולו במעט.
כנראה שבכל אופן לא אוכל לבד
וכן אצטרך עזרה מהצד
החרדות משתלטות עלי באופן חד
בלי צורך באירוע מיוחד
איך זה שדווקא כשאני כ"כ רוצה
להיות מאושרת ולפתוח במרוצה
דווקא אז אני נופלת עמוק
ולא יכולה להישאר עוד מעט עם הטעם המתוק?
