היינו כחולמים
מרגישה שחיה בתוך ענן
חלומי משהו, צבעו לבן
כאילו הגיע ישר מן המדבר
מענני הכבוד שהגנו על עמינו מקוץ ודרדר
האדים שעלו סביבי התקבצו אט אט
נקלטו כל פעם עוד קצת, עוד מעט
כל טיפת דמעה שהתאדתה
הצטרפה מיד לקודמתה
חשבתי שדמעותיי היו לשוא
לא ידעתי שהן יוצרות ביחד עב
שבבוא היום יקלוט אותי אליו בחום
יעטוף את כאבי וייתן לו מקום
יכיל, ינחם, יחליק לי הדרך,
יביא לחיי רוך, אהבה וערך
יישא אותי אל-על גבוה
ייקח אותי הרחק מכל הרוע
רוצה שהענן יעטפני באופן מתמיד
שלא יעלם לו פתאום בעתיד
שלא יהיה תלוי במזג האוויר
שתמיד ארגיש שהוא דבר מיוחד ונדיר
שלא אשכח לו תודה להוקיר
שאבין שהוא לא ראש בקיר
שגם הוא לפעמים נלחם ברוחות
וזה לא אומר שהוא יעטפני פחות
אוי ענן מתוק, מגן שלי
איך נהיית לפתע בעלי?
מפחדת לעצום לרגע את עיני
מפחדת שאאבד את חלום חיי
מפחדת שהענן הוא כמו ענן רגיל
שלבסוף יוריד גשם ולא יוכל עוד להכיל
מפחדת שזה חלום שיתפוגג מהר
שעננִי המגן/ המבין לבסוף יישבר
מפחדת שאולי עליו אני מכבידה
ויהיה לו קשה לו לשאתי בזמן ירידה
רוצה לעזור לו להקל מעליו את המשא
להיות קלה יותר, לא להיות לו למעמסה.
מפחדת שהוא יהיה אלי כל כך טוב
שישכיח ממני כל צער ומכאוב
שייקח ממני את הכאב האחר
הכאב שנהיה לי לחבר
הכאב שממני מדבר
ואז מה, היהיה לי חסר?
את מי אני אגלה בעצמי?
האם אוהב את את מי שאני?
האם אשאר אותו דבר,
או שאוכל להשיל מעלי את משקעי העבר?
ענן מתוק, ענן יקר
זה עדיין מרגיש לי קצת מוזר
שחם לי בלב ולא כ"כ קר
שאתה מחזיק בי חזק ולא משליכני כמטר
ההרגשה היא כל כך נעימה
מסירה מעלי חלק מהמועקה
מצרפת למנגינה תו אחר תו
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…
