שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מילות געגוע

להתבגר תמיד מכאיב לי כל כך כשאני חושבת עליך. 
ככל שהפער בשנים גדל זה כואב יותר לדעת שאני הולכת ומתרחקת.
הזיכרון שלי ממך הולך ומטשטש, אני כבר לא זוכרת איך נשמע קולך כשאתה קורא בשמי,
אני כבר לא זוכרת את מנגינת צחוקך.. אני כבר לא זוכרת איזה טעם של גלידה אתה אוהב,
אני כבר לא זוכרת לנגן על גיטרה כי אף אחד מאז שהלכת לא ניגן איתי.
אני רוצה להאמין שאתה לא מאוכזב ממה שהפכתי להיות.
אני רוצה להאמין שכבר סלחת לי על כל מעלליי כלפיך. 
אני רוצה להאמין שאתה רואה עד כמה אני מצטערת. 
אני רוצה להאמין שיש שם מישהו איתך, שיש מי ששומר עליך. שאתה לא לבד.
אני רוצה להאמין שאתה נח, שטוב לך, שאף אחד לא גורם לך לסבול.
תמיד המשכתי להאמין כמו ילדה קטנה שהשמיים הם אתה, ואתה רואה הכל.
ושאתה שומר עליי, שאתה הן כל אותן נקודות האור בעולם החשוך שלי. 
מאיר את דרכי בנתיב שחור ולא בטוח. שהכוכבים הם העיינים הנוצצות שלך,
שהירח הוא החיוך על פניך.
אבל אתה לא השמיים, ועיניך וודאי לא נוצצות. הן כבויות עוד מאותו היום שהעולם החליט
להיסגר עליך ולסגור אותי. אתה זוכר אותי? אתה שמח שם למעלה? מה איתך?
מתי חייכת בפעם האחרונה? אני לא חייכתי חיוך אמיתי מאז שהלכת. אל תרגיש אשם, אני לא
רוצה שתהיה עצוב. אתה מרגיש משהו בכלל? אתה רואה אותי? אתה שומע את הבכי שלי? איפה אתה!!!! תחזור!!!
אתה זוכר שכשהייתי מיואשת, תמיד היית אומר לי "קשה זה אומר שאפשר, תזכרי את זה תמיד" אז אני זוכרת. אבל מה זה עוזר לי? קשה לי עכשיו. וזה אומר שאפשר מה? שאפשר לשכוח? שאפשר להמשיך הלאה? תענה לי!!!!!! תענה כבר!!!!!!! בא לי להרים את האבן הענקית הזאת מעליך ולנער אותך!!!!! ולחבק.. היידיים שלי עייפות ופצועות וכואבות מלהכות לשווא את גוש הקרמיקה הקר הזה. 

אני כל כך מצטערת.. מצטערת שאני כזאת חסרת רגישות שזה מעיק לי לחשוב עליך בכל פעם שיורד גשם,, לתהות אם קר לך או אתה נרטב, אם יש מי שיחמם אותך למעלה וידאג שלא יהיה לך קר גם מבפנים. אני מתגעגעת. אני שבורה מגעגועים. 
אני לא שוכחת אותך ולא אשכח אף פעם. לא אהיה שלמה אי פעם. אני חסרה. אתה חסר בי. 
וכמו שלעולם לא תחזור – אני לעולם לא אתמלא.

 

 

 

 

תעריכו. תעריכו כל מי שחשוב לכם. את כל מי שאתם אוהבים ואוהב אתכם חזרה. תעשו דברים טובים עבור אנשים שממלאים אתכם. יבוא יום ותתחרטו וכבר לא יהיה מי שיראה את החרטה, לא יהיה מי שתוכלו לומר לו עד כמה את מצטערים.

אין עוד חיים, אין סיבוב שני, יש פעם אחת. וכן, לפעמים גם זה יותר מידי…..

  • User Avatar