הודו – אמא אדמה
חזרתי מהודו…מה שלא עשיתי בגיל 20 כמו כולם, עשיתי סוף סוף ואני לא מאמינה איך החמצתי את החוויה עד היום…בא לי לשיר ולחבק את כולם…
אז איך מעבירים את תחושת ההתפעמות שחוויתי? מילים בטח לא מספיקות…אולי מוסיקה נפלאה היתה יכולה להעביר חלק מהתחושה, אבל מזמן לא התרגשתי כל כך לנוכח יופי אינסופי שלא האמנתי שהוא בכלל אפשרי.
אם אתם אוהבים את עצמכם (אם עדיין לא, כדאי שתתחילו), אני מציעה שתתנו לעצמכם מתנה ותסעו להודו…
הודו מכילה הכל, מקבלת הכל יש בה את כל הניגודים שאתם יכולים להעלות על הדעת…ממאמינים שזוחלים על הרצפה כדי להיכנס למקדש להכות על חטא ועד שפע של אינספור דתות שכולן מתקבלות (כולל יהדות),,,מעוני מזעזע ועד עושר מנקר עיניים…וכמובן כל הצבעים והבגדים שאתם יכולים לדמיין והמון תכשיטים (מזמן לא ראיתי כל כך הרבה זהב) ועינוגים כמו טיפולי האיורוודה למיניהם. והם גם מוכנים לעבוד קשה ולעשות דברים שאנחנו לא מעלים על דעתנו כמו לשזור חבלים מהסיבים שבקליפת פרי הקוקוס או למיין עלי תה במשך שעות כל יום.
המעניין בהודו שיחד עם המצוקה שרבים מההודים חווים הם ממשיכים לחייך ולהיות נדיבים ועוזרים, כאילו הם מבינים שהם לא אחראים לכל ולכן מקבלים את המצב וגם כשהוא קשה הם יכולים להמשיך לחייך.
את חווית ההתפעמות הראשונה הרגשתי במקדש החצוב בסלע בבדמי (BADAMI) מלא בפסלים מדהימים, המספרים את סיפורי המיתולוגיה של שיווא או וישנו או גלגוליהם.
ואחרי זה ההתרגשות נוכח המיקדש בהאלביד (Halebid) שמאמר מעניין עליו "הפרקטל ההודי" כתב יואב בן דב. ההודים חכמים באופן עקרוני…
האם שמתם לב כמה ההודים יפים? האם זה בגלל הקרבה לאדמה? הם אוהבים ללכת יחף, לא להסתפר (שימו לב לאורך הצמות של הבנות בהודו בייחוד באיזורים הכפריים) או לשבת קרוב לרצפה גם כשיש כסאות בסביבה…
גם הצבעים מהממים בהודו, ראינו למשל גזר בצבע כל כך כתום עוצמתי שאף מצלמה לא הצליחה לקלוט…
והטבע כל כך קרוב ליום-יום, קופים מקפצים בין העצים, עיזים מתהלכות על הדרך, המון עצי קוקוס במחוז קרלה או בהמפי (Hampi) פילה מביאת ברכה יורדת לטבול בנהר כל יום לפני השקיעה (ראו בסרטון).
בטיול הזה גם קראתי ספר מעניין The elephant, the tiger, and the cell phone המתאר איך הודו משתנה במאה שלנו ממצב של פיל רובץ לנמר ומגיעה לסלולרי.
אכן אין ספק שהודו משתנה ראו את המדענית ההודית שהובילה את הודו להצטרף למדינות החלל עם לווין המרס.
אני תוהה איך תראה הודו החדשה, האם ההתקדמות מחייבת לוותר על ללבוש סארי? דרך אגב גם לעצמי קניתי סארי
על מה שכן אפשר להתלונן זה על רעש צפירות הנהגים ברחובות מומבאי שהיא אחת הערים הכי רועשות בעולם, באמת רעש נורא, ההודים המודאגים אף הם מציעים פתרון...
