רופא פרטי
רשמים מביקור אצל רופא פרטי
הכאבים בבטני לא מפסיקים
ממשיכים להציק ואותי מחלישים
כאבי גוף ונפש מתחברים
ואותי מחוץ למשחק מותירים
בעלי שראה בכאביי וצערי
החליט לחפש מזור עבורי
בירר על רופא גסטרו פרטי
קבע לי תור ופשוט לקח אותי
וכך יושבים בתור שנינו
אני כואבת, מפוחדת והוא המרגיע ביננו
אולי סוף סוף יבוא מזור לכאביי
האמת לא תולה תקוות יותר מידי
הדלת נפתחת, שמי נקרא בקול רם
נכנסים, מגישה מסמכים הוא מעיין מפה לשם
"אנורקסיה?" הוא שואל ומגחך
"מה הקשר? אני לא מבין" ובגרונו מכחכח
"אנורקסיות הן בנות העשרה המשועממות,
שמביטות בדוגמניות ובהן מקנאות.
את סובלת!! מה זה צריך להיות?
סבל מהאוכל ושאר בעיות."
אני מגחכת בתוכי בחוסר השכלה
'צודק, כך זה היה בהתחלה'
טוב לפחות מתייחסים סוף סוף רציני
לא רק לסבל הנפשי אלא גם לגופני.
את בטני הכואבת הרופא ממשש
ואחר הבעיה מנסה לגשש
אחר מתיישב וממני מבקש
לענות לשאלות לא אחת ולא חמש
"הליקובקטר נמצא, וכי למה לא טופל?"
"טופל וחזר", אני עונה בראש מושפל
הרופא, לא רצה לשוב ולטפל
פן יזיק למעי שהתקלקל.
"טוב, אני רושם לך טיפול מרובע
לקחת אותו מדויק, זה חובה!
בנוסף עליך להימנע מגלוטן ולקטוז"
הוא המשיך להרצות לי בעוז.
"ולגבי הקרוהן שחופש בבדיקות
ואני רואה שנעשו רבות,
כי על פניו זה נשמע זה, עפ"י התלונות
וגם לפי חלק מהתוצאות"
"נשארה עוד בדיקה שלא עשית
והיה, אם תצא חיובית
אז נדע שזה אכן קרוהן
ונוכל לטפל בו באמצעות מזון נכון."
יצאנו מהחדר עם שלל הכוונות
ופתאום פשטו בי הרגשות משונות
ומעיניי החלו זולגות הדמעות
שמחה, עצב, הקלה, מה היה לי זאת?
ניסיתי עם עצמי את התחושות לברר
רופא בכיר התייחס לכאביי ולא פטרני מהר
זו הייתה לי ממש הרגשה משונה
כי אני רגילה להרגיש קדושה מעונה
ואולי אני לא באמת אנורקסית
וסתם לעוד בעיה את עצמי הכנסתי
ועכשיו כשאני מקבלת המון תשומת לב במכון
אני פשוט משכנעת את עצמי שזה נכון?
למחרת, הלכנו לרופא המשפחה
לבקש מרשמים ואולי לנשום לרווחה
אך הוא נבהל, למרבה המבוכה
וטען שהטיפול קשה מידי ולא הולך להיות לי מנוחה
"גופך חלש והטיפול יחליש אותו מאד
ואם לא תדייקי, החיידק רק יגבר עוד
וגם אם תנוחי ותיקחי מדויק,
יש רק 50% להצלחה במיגור החיידק.
ולגבי הבדיקה הנוספת
שמחלה במעי היא בודקת
אמר שזה לא מדד כדי לקבוע
והתחמק בתואנה שלקחו לי כבר הרבה דם מהזרוע
הוא היה כזה בטוח בעצמו באופן מעצבן
רואה שחורות, מייאש ולא מדרבן
וגרם לנו שוב להסס לגבי הטיפול המוצע
האם הוא מבין טוב יותר מגסטרו שבתפקידו הוא נמצא?
מתוסכלת, סיפרתי לחברה על המצב
שאני מפחדת מאד מהטיפול המשולב
והיא הסכימה בידיעה, שטיפול כזה יכול להפיל
גם מישהו חזק כמו פיל.
ושאולי אפשר לנסות טיפול טבעי
שימגר את החיידק והכאב התמידי
והרי כך בעצם התחיל סיפורי
בחפשי אחר פתרון טבעי ובריא
ואולי, כדברי הפסיכולוגית אין לי מה להפסיד יותר
גם כך כואב לי ואני חלשה ביותר
ואין לי כרגע פתרון אחר
ואולי כדאי להתחיל את הטיפול שהוצע ומהר?
שונאת דילמות, שונאת החלטות
שונאת שבכל דבר יש טוב ויש טוב פחות
בסופו של דבר אצטרך לקחת החלטה
או להמשיך לחיות כמו שחייתי עד עתה?
