לא רוצה אותי=לא רוצה אותך

לא רוצה אותה יותר בעולם

לא יכולה לסבול את האוכל שנכנס לו באופן מושלם

לא סובלת את עצם קיומה בי

השתלטה עלי ונהיתה חלק ממני

הייתי אומרת זאת על עצמי

ועדיין אומרת זאת שוב ושוב

"אני שונאת את עצמי"

"לא רוצה יותר בי"

אך הסבירו לי שזאת לא אני באמת,

כי עם ההפרעת אכילה שבי קיימת

אז אנסה לדבר זאת עליה

אולי זה יביא לי מעט הקלה

"הפרעת אכילה מטומטמת שכמותך,

לא יכולה גם שלא להיות בעדך

לא מצליחה לחיות בלעדייך את חיי

כל רגע ורגע את שולטת עלי"

וכך נשמע קולך למרחוק:

'תוציאו את האוכל אל מחוץ לחוק'

'לא רוצה להיות תאבה,

לא רוצה להיות רעבה,

לא רוצה להיות שבעה,

לא רוצה להרגיש מלאה

לא רוצה במשקל לעלות,

לא אכפת לי להרגיש ת'לאות

רוצה לשכב כל היום במיטה

לא לאכול, לא לפגוש באוכל מעתה

להיות אגואיסטית רק לראות את עצמי

לא לדאוג לאף אחד חוץ מעימי

לא לראות אף אחד שאוכל

להתנתק מהכל להתחפר בתוך אוהל'

אז גברת נכבדה, אני אותך רק מיידעת

שאת נמצאת עימי במלחמה מייגעת,

אני נלחמת בך יום יום,

כל דקה, כל שנייה,

ולמרות שזה נשמע איום,

וקולך עולה על קולי בצעקה

ואני מרגישה לעומתך חלשה

ובלי כוחות, ממש נמושה,

אני לא ארים דגל לבן בקלי קלות,

כנראה אלחם בך עד שאמות..

טוענים שכן יש לי כוחות

אך לי הם נסתרים מאד

לא מצליחה לראות אותם

למרות שאני כן מרגישה במלחמה העקובה מדם.

זה היה אמור להיות פוסט פסימי

קללות, שנאה וירידה על עצמי,

לא יודעתאיך הפך השיר למלחמה

מלחמת קיום יום יומית במחלה האיומה.

רציתי לומר לך שאני אוהבת אותך,

אך איך אוכל לומר דבר נורא שכ"כ?

'אני שונאת את עצמי על כך

אך כנראה שזה אותך

חוזרת על זה פעם ועוד פעם

אך עכשיו מתברר שזה מופנה אליך גם.

די, עזבי אותי בשקט במנוחה

תני לי לנשום מעט לרווחה

כמה דקות של כיף ושמחה

לפני שתקבריני עמוק בשוחה