הספד For the dead

הספד – "דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל. בדר"כ נאמר ההספד בטקס קבורה, או אזכרה הנערכים לזכר המנוח."להלן שלוש גרסאות מפרי עטי, להספדים שונים (ומשונים). ההספד השלישי לקוח מתוך ספרי, "המשרפה של ללי" – בספר הוא נאמר ע"י דמותה של אלמנה ססגונית בשם הגברת בסאנו, המקוננת על בעלה הלוליין שנפטר בעודה מפזרת את אפרו על חוף הים (תמונת הפוסט צולמה ע“י ביתי, אופיר אדלר).

א. הספד סגירת חשבונות:

הוא היה חרא של איש,

לא עזר לזקנה לחצות את הכביש.

אף פעם לא תרם כשהקישו בדלת,

ובטיסות הוא היה מתעלל בדיילת.

הוא היה חרא של איש,

לא תמצא פה חבר שיקום ויכחיש.

לא קיפל ת'בגדים שזרק לארון,

ובאירועים הוא תמיד הגיע אחרון.

הוא היה חרא של איש,

לא מפרגן ובוודאי לא רגיש.

הגבר שלי, הוא ולא אחר,

חרא של איש אבל לי הוא חסר…

ב. הספד קינה מודרני:

איך, איך הלכת פתאום יא רינה,

השארת אותי לבד. לבד! (אינעל דינה)…

לא אכלתי כבר יומיים וכואבים לי הטחורים,

(לא גילית לי את הקוד לערוץ המבוגרים)…

איך אנהל לבד את תיק ההשקעות?

אין לי שום מושג במניות והמחאות…

הרי מזמן סיכמנו שאני אמות ראשון,

אז תחזרי יא רינה, כי אני לא יכול לישון…

ג. הספד חשקים ללוליין (מתוך "המשרפה של ללי"):

כשריחפת על הטרפז ועמדת מולי,

ראיתי מיד את יופיו של הכלי.

בשרירים המשתרגים בחדות המבט,

חשבתי שאני מתעלפת כמעט…

הבטת בי והוצפתי שמחה,

ומאותו הרגע הייתי שלך.

בנפש חפצה בלבבות פועמים,

גמרנו בלילה חמש פעמים…

קשה יקירי, קשה בלעדיך,

אין יום בו איני מתגעגעת אליך.

מקווה שסוף סוף מצאת מנוחה,

להתראות אהובי ודרך צלחה.

טעימת קריאה מספרי "המשרפה של ללי", באתר סימניה:

https://simania.co.il/e/4753/

לרכישת עותק מודפס:

https://www.steimatzky.co.il/גליבטר–אדלר–אורלי/המשרפה–של–ללי.html

לרכישת עותק דיגיטלי:

https://indiebook.co.il/shop/המשרפה–של–ללי