ההשפעה של טיפול תרופתי על התפתחות נכות בטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית

רוב החולים בטרשת נפוצה סובלים מהתקפים חוזרים ונישנים, שתוצאותיהם בדרך כלל נעלמות או לכל הפחות, נחלשות.  סוג זה מכונה טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS) והוא מטופל על ידי התרופות המוכרות – אינטרפרונים למיניהם, קופקסון, גילניה, טיסאברי, טקפידרה וכיוב'.

במהלך הזמן, חלק מהחולים ב-RRMS יפתחו ביטוי אחר של המחלה המכונה טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית (SPMS).  צורה זו מתאפיינת בכך שתוצאות ההתקפים אינן נעלמות או נחלשות, אלא להפך – הן רק הולכות ומתגברות עד שההתקפים נפסקים לגמרי, כאשר במקביל התסמינים החמורים נשארים.

כיוון שהתרופות שהוזכרו לעיל מיועדות לחולים בצורה ההתקפית, מתעוררת שאלת היעילות והצורך להמשיך בטיפול בהן, בחולים שצורת המחלה שלהם השתנתה מ-RRMS ל-SPMS.

על ידי השוואה בין 689 חולים עם אבחנת SPMS שקבלו טיפול תרופתי כלשהו, לבין מספר דומה של חולי SPMS שלא קיבלו טיפול כאמור, מנסה מחקר השוואתי, הבודק את ערכי ה-EDSS, לתת מענה לשאלה מעניינת זו.  

על פי הנתונים שנאספו, לא נמצא שוני מהותי בין ערכי ה-EDSS של חולי SPMS עם ובלי טיפול תרופתי, זאת לאורך תקופה של 4 שנים.  המשמעות היא שבטווח הקצר (כאמור 4 שנים), טיפול תרופתי לחולים עם SPMS, לא משפיע על התקדמות הנכות.

יחד עם זאת, לאור הטווח הקצר שלגביו הושוו הנתונים ותוחלת החיים הארוכה עם טרשת נפוצה, קשה לתת המלצה חד משמעית על הפסקת הטיפול התרופתי לחולי SPMS.  לצורך מתן המלצה כזו נדרשת השוואה לגבי תקופות ארוכות יותר וכמובן, שבכל מקרה, כדאי מאוד להתייעץ עם הנוירולוג המטפל.

http://www.neurology.org/content/early/2017/08/09/WNL.0000000000004330

————-מידע זה מפורסם בחסות שיתוף פעולה בין עמותת "כמוני" ל-MS ישראל בע"מ (חל"צ) – חברה לתועלת הציבור המארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, בני משפחותיהם ומעגלי התמיכה שלהם, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה.  חולים בטרשת נפוצה ובני משפחותיהם המעוניינים להשתתף בפעילויות שאנו עורכים, להיות בקשר עם חולות וחולים אחרים ולקבל סיוע ותמיכה – מוזמנים ליצור עימנו קשר ב-054-4522572 (ענת אילון) או באמצעות מילוי הטופס הפרטים האישיים באתר האינטרנט שלנו – http://www.ms-israel.co.il).