נועד לכישלון

זה יכול להרוג אותך בשתי דרכים, האחת בהנפת החרב תוך שניות בודדות, והאחרת בדקירות קטנות ולאורך זמן.

כאב החרדה והדיכאון, כל כך חזק, שהוא משפיע על כל חלק בך , הקרבות אבודים, המלחמה נועדה לכישלון, אנחנו לא כאן בכדי לנצח, התקווה הזו חלפה ממזמן, כרגע אנחנו רק מנסים לשרוד, בדרך בלתי אפשרית.

בכל פעם אני אומר לעצמי, שזו הפעם האחרונה, שוב, ושוב אני משקר לעצמי שלא אסכים לסבול את זה יותר, את תחושת הפחד, האימה, העצב, הבדידות, חוסר התקווה, הייאוש.  

זה נורא לפחד, זה נורא עוד יותר לפחד מעצמך. הנה זה שוב מכה בי, החרדה והדיכאון, הם חסרי רחמים אם יש רשע בעולמות עליונים כנראה שמשם הן קורצו, אם יש גיהנום כנראה שכך הוא מרגיש.

זה חונק אותי מבפנים, אני מרגיש שנכשלתי , לא הצלחתי להתמודד, אני מתבייש, חלש ופגיע, מוצר פגום שבטעות הגיע לקו הייצור.