בלוג מסע לאמת רחוק מתמיד הטוב נראה רחוק מתמיד, הרגעים של האושר כל כך רחוקים שאני כלל לא מצליח לזכור או לשחזר. לפעמים אני חושב שהכל נגמר, קשה לי להחזיק את הדמעות, לא ברור לי האם אני קרוב יותר אל המוות, או קרוב יותר לחיים. נע ונד, בין מחשבות מקוללות, אני מנסה להמשיך ולהעמיד פנים שהדברים לא נראים אבודים, חסרי תקווה תקנה או תיקון.…
בלוג מסע לאמת מפחיד יותר מתמיד מפחיד יותר מתמיד, הבדידות היא מציאות אכזרית ביותר, החיים אשליה או הזיה, הדיכאון, החרדה מזכירים שלא ניתן להשתחרר מהפחד. האם כולנו שקועים כל כך עמוק בעצמנו ששכחנו מי האויב האמיתי, במקום להתקיף את הבדידות אנחנו מתקיפים את עצמנו. בגיל 35 אני מסרב להאמין, שבאתר הזה ובכלל יש כל כך הרבה אנשים, ואף אחת או אחד מהן לא מנסה ליצור…
בלוג מסע לאמת המוח שלנו לא ברור אם נודלנו דפוקים, או שהתרחשה תקלה בדרך, אך לא ניתן לערער על האמת הפשוטה, המוח שלנו עובד שונה מהמוח של רוב האנשים. טוב יותר, רע יותר לא יודע מה יותר, אך אין ספק שלא מתאים למציאות בשנים בהם אנו חיים, אולי אם היינו חוזרים 2500 שנים אחורה (בזמן) היה ניתן למצוא הסבר חצי הגיוני מדוע אנחנו כל…
בלוג מסע לאמת אור הנרות חג החנוכה, אמור לסמל תקווה, סוג של ניצחון, גם אור וגם נס, הלוואי ואכן ניסים עדיין מתרחשים, והאור ינצח את החושך. מהם החיים ללא אושר ושלווה? כאשר אלו לא נמצאים, מילים לא משנות, וכסף לא עוזר, חלומות, תקוות ואפשרויות שמתנפצות לרסיסים, הייתי רוצה להתעורר בשלווה, וללכת לישון בשלווה, ראש שקט ממחשבות שרודפות אחת אחר השניה, להתחיל מחדש ולא לזכור…
בלוג מסע לאמת בין תקווה לאכזבה בשעות שחושבים צלול, ללא החרדה והדיכאון, אנחנו עצמנו לא מבינים מה ולמה צרור המחשבות המסחרר לא עוזב אותנו שאנו נמצאים בעומק החרדה, או בעומק הדיכאון. מקווים שזהו, הבראנו ויותר לא נרגיש כמו שהרגשנו, איזו עצובה התקווה הזו, התקווה להשתחרר מעצמך, ואז זה מכה שוב, החרדה והדיכאון, אנחנו לא מצליחים לזכור כיצד הרגשנו שהתקווה הייתה בליבנו, לפעמים שעות או יום…
בלוג מסע לאמת אותה המנגינה החשש מתגובות הסביבה, היא לעיתים הסיבה לכך שאנחנו מסתירים את תחושותינו, הפחד שהסביבה תגלה שאנחנו , חרדים, עצובים ומרגישים חלשים, תהפוך אותנו לחלשים עוד יותר. יש מי שאמר שאין לדון אדם עד אשר תגיע למקומו, לעיתים שאנחנו חושפים ולו במעט את עולמנו הפנימי, התגובה שאנו מקבלים זורקת אותנו הרחק עוד יותר. בכדי לדון אדם, רצוי לא רק לחשוב מה…
בלוג מסע לאמת מהי התקווה? אצל רוב האנשים, אלו שלא סובלים מדיכאון וחרדה, המושג משהו למות למענו, מסמל את ההקרבה הגדולה ביותר שהם מוכנים לבצע, אין זו משנה אם זה למות למען המדינה, אדם אהוב, או אפילו מטרה, המשמעות היא ויתור על היקר לך ביותר והכל למען משהו שווה את זה. בקצה השני יש את מי שנפשו נאכלה ונהרסה בידי החרדה והדיכאון, אנחנו כאן…
בלוג מסע לאמת הרחוב הכי בודד כאן זו לא ארץ הפלאות, הלוואי וזו הייתה, הלוואי וניסים היו מתרחשים והייתי מרגיש אחרת, החושך כבד, כבד מבכדי שאוכל להמשיך ולראות את הדרך, איזה סוג של כאב זה, חונק, שורף וחותך אותך בו זמנית. הלוואי ואלוהים היה מקשיב לתפילות שלי, האמונה היא הדבר היחידי שנשאר בי והיא עצמה נאכלת לאט, לאט וללא רחמים. זה לא צל גדול, זו…
בלוג מסע לאמת תעתוע מסוכן זה טבעו של האדם, להבחין בתקווה גם שאין כזו, ושאין כזו אז להמציא אותה, המוות היא תקווה מסוכנת המצאה שנולדה מצורך לתקווה בלתי אפשרית, מלחמתו של המח להישאר שפוי בכל כל הבלבול הזה, שפויות מסוכנת.
בלוג מסע לאמת אלו לא מילים של תקווה האמת שאנחנו בוחרים להסתיר מעצמנו, היא לעיתים האכזרית ביותר, לפעמים אני מת מפחד, מת מפחד בעודי בחיים, תוהה מתי איבדתי את עצמי והיכן. השבוע ציינתי שנה נוספת, שנה נוספת בעודי בחיים, אחרים מכנים זאת חגיגות יום ההולדת, אך אצלי לא היו חגיגות, הם פינו את מקומם לתחושת הפחד הבלתי נסבלת, האימה, העצב וחוסר היכולת לתקן את המצב. אני לא…
