תעתוע מסוכן
זה טבעו של האדם, להבחין בתקווה גם שאין כזו, ושאין כזו אז להמציא אותה, המוות היא תקווה מסוכנת המצאה שנולדה מצורך לתקווה בלתי אפשרית, מלחמתו של המח להישאר שפוי בכל כל הבלבול הזה, שפויות מסוכנת.
דמיינו לכם עולם אחר, ללא עצב, ללא פחד, כבר שכחתי כיצד ההרגשה הזו מרגישה, חיים אחרים מלאי הזדמנויות, חלומות והגשמות, אני מתקשה לזכור איך מרגישים אחרת.
אלו הם החיים בצל החרדה והדיכאון, הם תמיד חלק מהנוף, אתה עצמך רק אורח, כלי משחק, בובת חוטים בהצגה הגדולה שזכתה לכינוי החיים.
הכתובת הייתה על הקיר, הסוף ידוע מראש, המדע מפגר מאחור בשעה שהחרדה והדיכאון טבעו וחרטו את מקומם, דמיינו לכם עולם אחר, שם אתה כל מה שתבחר, כל יכול, אולי יש עולם שכזה מסתתר עמוק מאחורי העולם הזה, איזו מחשבה מפחידה היא, קצת משונה, קצת מסוכנת קצת מכוונת.
זה טבעו של האדם, להבחין בתקווה גם שאין כזו, ושאין כזו אז להמציא אותה, המוות היא תקווה מסוכנת המצאה שנולדה מצורך לתקווה בלתי אפשרית, מלחמתו של המח להישאר שפוי בכל כל הבלבול הזה, שפויות מסוכנת.
השאלה האם יש עולם אחר, טוב יותר, רע יותר, מעבר לזה שאתה עצמך מכיר, נראה לא אנושי וגם מאיים, זוהי לא ארץ חדשה, זהו רק עוד תעתוע שאוחז בך באדיבות החרדה והדיכאון, ומה אם העולם הזה לא קיים, ולא ניתן להגיע למקום חדש, מה אז, עוד רגע הזמן נגמר ומה נשאר לו בזיכרון?
-
2 תגובות
