איטו ואני
!
מבקשת לשתף בכתבה שכתב על הספר, הסופר איטו אבירם.
על רגל אחת: לא התרגל לעובדה שהספר כתוב כמו תסריט (למרות שלעניות דעתי, זה כל היופי שבו), אבל אהב את הסקסיות וההתגרות המדליקה.
סיכום דבריו: "מחפשים ספר קופצני, מתעתע, רגע פה רגע שם, תזזיתי, חסר מנוחה, מתסכל, לעיתים מצחיק ובעיקר מעורר תהייה – הנה התסריט… סליחה, הספר בשבילכם. […] "זהו ספר שאיננו מתנהג כמו ספר… ומאידך – יש בו אפיונים מדויקים של כל סצנה וסצנה, ביחד עם דיאלוגים ומונולוגים שכתובים בשפת יום-יום, בדיוק כזו שאנו מדברים בה." […] "בראש כל פרק בספר השתילה אורלי שירים מפרי עטה, שנראים, למען האמת, כמו נטע זר. השירים עצמם שובבים ויש בהם מקוריות, חוצפה והתגרות מדליקה." […] "הקטעים המיניים בספר הם מהקטעים היותר טובים שבו, ולו בשל הדמיון, התעוזה והאומץ שבהם נכתבו. אהבתי אותם במיוחד."
לינק לביקורת המלאה באתר "התרשמות" של איטו אבירם:
