לנתק קשר עם אמא זה טאבו חברתי?

כאן רציתי לדבר על עוד נושא שהוא טאבו מושתק בחברה שלנו

נושא של אשה שמנתקת קשר עם אמא או האמהות שלה.

אנו כחברה כל כך מקדשים את המשפחה ובעיקר את אמא. שהרי היא הביאה אותנו לעולם פיסית. או היא גידלה אותנו וטיפלה בנו כשהיינו קטנות..

נהוג לחשוב על אמהות ובנות. שתמיד הן מסתדרות ו"חברות הכי טובות ". 

אני חושבת שזה מעולה שזה ככה . כשבאמת אשה מרגישה שיש לה אמא או אמהות שהיא יכולה לפנות אליהן והן יתמכו ויאהבו ללא תנאים.

נהוג לחשוב שאין בנאדם בעולם שיאהב אותך כמו אמא . 

האם באמת זה נכון?

בכל המקרים?

אני חושבת שכל אשה רוצה איפשהו דמות הורית.שתייעץ לה ותהיה בכל דבר. גם כשאנו מתבגרות אנחנו צריכות אמא. 

וזה צורך טבעי.

אבל לפעמים. לצערי במקרים שהאמהות נכפתה על האם . האמא לא באמת יכולה להיות בתפקיד האמא. 

לפעמים. אפילו התפקידים מתחלפים. 

אז לא תמיד חייב לקדש את אמא.

כן חייב להכיר שזו בדרכ האשה שהביאה אותך לעולם וגידלה אותך.ועל זה להוקיר 

אבל אם הקשר לא מפרה.או הרסני

זו זכותינו לנתק

ונכון. חסך אימהי תמיד יהיה

אבל בסופו של דבר. כל אשה צריכה לבנות את עצמה ואת חייה.

ואנו כחברה צריכים לזכור לא לשפוט .