מילים לאנשים שהכרתי, שלעולם לא אגיד כי לעולם לא נדבר שוב

אני לא שוכח שאף אחד מכם לא היה באמת אף פעם לצדי, אני לא שוכח שתמיד הייתי רק עוד אחד לאוסף. אני לא שוכח מילים מפוצצות והרבה "כל כך נהניתי איתך הערב", אני לא שוכח שכשהיה לך קשה תמיד היה לך עם מי לדבר, לי אף פעם לא היה. לך ולך ולך, ולכם ולכן, לכל אותם אנשים שפגשתי בדרך, בכל המקומות בכל המסגרות בכל האפשרויות שאף פעם לא היו. אנשים טובים באמצע הדרך אומר השיר, או שאני הולך בדרך הלא נכונה או שכל האנשים שאני פוגש הם לא טובים, או שגם וגם. יש לי 2 חלומות, האחד מהם הוא לטוס לארץ אחרת ולהתחיל מחדש את הכלום שאני משאיר כאן אחריי, השני הוא לשים סוף לחיים, ואני לא יודע מה מהם יותר יועיל לי לטווח הרחוק. כל מה שביקשתי זה לא הרבה, זה סך הכל לא להרגיש לבד. זה סך הכל למצוא פתרון לבעיות המחויבות שלי, זה סך הכל שיילחמו עליי אבל בלי לחנוק, ושיתעניינו בי באמת מרצון. זה שכשאת כותבת עליי במקומות מסוימים כמה שאני חסר לך, כי את מבינה את הטעות האיומה שעשית איתי, זה שתשני את עצמך גם אם 3 פעמים יצאת *** ואולי גם אני אשנה את עצמי בגלל ובזכות העובדה שיצאת ***. ויותר מהכל, שאפסיק לומר לאנשים שמתקשרים אליי "תודה על שהתקשרת", זה קצת מוציא אותי אפס אומלל ובודד, זה קצת משקף את כל השקרים וההסתרות שלי שתכלס אין אף אחד שבאמת יחפש אותי אם אעלם מחר בבוקר.

ואני כל כך רוצה לראות את האור בקצה המנהרה אבל הבנתי שגם אם אני אעשה הכל בשביל זה וגם אם לא זה פשוט לא יגיע. אולי CBT יעזור.