ראש השנה
אך חוץ מן התאריך ומנות גדושות סבל - מה בעצם השתנה?
הם יברכו אותו היום – 'שתהיה לראש ולא לזנב',אך גם אם הוא צאצא למשפחת אריות – הוא בסך הכל חתול אם הוא מתנהג כמו ארנב.הוא ממשיך להביט על החיים מתוך אשנב,לשחזר שוב ושוב איך בעבר – עתידו נגנב.מאחורי אינסוף מסכות – מסתתרות פניו,יגון עמוק כאוקיינוס – בתוך עיניו.האוורסט האישי שלו לפניו,אך כתפיו שחו – כוחו כבר אינו במותניו.
והנה מגיע לו עוד ראש השנה,אך חוץ מן התאריך ומנות גדושות סבל – מה בעצם השתנה?אומרים שהחיים הם מתנה,בשבילו המוות הוא גואל – וה'חיים' הם זמן מבוזבז בהמתנה.החיים הם בסך הכל תחנה – ילדות, בגרות,זיקנה,לפעמים הוא תוהה, בשביל מה להעביר את הזמן בדרך ארוכה – אם כבר יודעים מהי המסקנה?
הם מברכים אותו 'תיכתב בספר חיים' – אך הוא רוצה להיכתב בספר מתים,הוא היה רוצה להיכתב בספר חיים – אך חיים אמיתיים, לא כאלה שמלאים בסיוטים.ואם כבר חיים – אז חיים רגועים ושקטים,בלי דרמות, טרוריסטים או קונפליקטים שמשאירים אחריהם שובל של לבבות שחוטים.היום ראש השנה – היום בו כולנו נשפטים,ולכולנו יש את הבחירה בין להיות תובעים – או להצטרף לצוות הפרקליטים,אך לפני שאנחנו בוחרים, חשוב לזכור שבצורה שאנחנו שופטים אחרים – עושים בנו שפטים.
בין שקרים לאמת,תוהה לעצמו גוף עם אדם מת.גם אם במשך שנים היית לזנב – אולי הגיעה הזמן להחזיר עטרה ליושנה,אולי הגיע הזמן להיות 'ראש' השנה?
