בלוג

שלום לתמימות

בעצם אמרתי שלום לתמימות כבר אז

כשנדמתי אל מול המסך השחור של הזרות

והילדים הקטנים שנורא רצו שיגדלו טרם זמנם

ולא היו אז מילים שילוו את חומת השתיקה

את ימי הבנייה ואת ימי החורבן

3 תגובות
S

sheli24

חבר קהילה · 30.11.2018
כל כך מקסים ומרגש
דווחו
S

sheli24

חבר קהילה · 30.11.2018
אבל זה ש"לא היו אז מילים שילוו את חומת השתיקה..." לא אומר שנגזר הגורל לשתוק לעד, להכנע לזרות, לחורבן. אני מאמינה שאנו יכולים לתכנת את עצמנו מחדש, לבנות אמונות מעצימות, להאמין להן. לחיות על פיהן. אני רואה כאן בפורום, אנשים כל כך נבונים, רגישים, יצירתיים, ויש תחושה של חוסר הערכה עצמית. אם היתה לי דרך לומר ולשכנע שיש דרך לצאת מהמצולות, למשל על ידי אמירות חיוביות ביננו לבין עצמנו כל הזמן, לשקם את ה'אני' הפגוע על ידי אהבה עצמית, להתייחס אל ה'עצמי' כאילו זה התינוק שלי, ואין הורה שלא מטורף על התינוק שלו, למרות שהוא תלותי, מתלכלך בקלו
דווחו