לוליינית

תמיד כשמספרים סיפור יש אינסוף בחירות.מאיפה להתחיל את הסיפור, למה לתת את זכות הבכורה, על אילו אירועים לדלג ועל אלו להתעקב, הפרדת התפל מהעיקר. בסיפורים מורכבים עם הרבה דמויות והתהפכויות הבחירה נעשת יותר מורכבת מהרגיל, דומה להליכה של לוליין. האם הגורל שלי נקבע בגיל ההתבגרות, בילדות , או אולי לפני על פי ההיסטוריה של הורי ואבותיי?אין בחירות בבחירת הסיפור או במהלך הסיפור רק באיך לספר אותו בסוף.

התסכול נובע מזה שעלינו כביכול לבחור ולהתמודד עם תוצאות הבחירה אך מצד שני אין לנו באמת בחירה מלאה. הרבה אחריות ומעט סמכות וכוח.