אינטרו

נעים מאוד. תקראו לי נונה. As in "none of your business what's my name, it's irrelevant". 

אני אם חד הורית לחמישה מופלאים, שלושה חתיכים ושתי יפיפיות כולם עם אייקיו מעל הממוצע. אני חולעעעע על כדורגל, אוהדת של צ'לסי, יובה ואולימפיק ליון ובארץ אני אוהדת של הפועל חיפה.

אני ילדה מאומצת. בהריון השלישי נראה לי לא מתאים שאחות מוסמכת תענה לרופא הנשים שלה ששואל על מחלות תורשתיות במשפחה: "לא רלוונטי". אז פתחתי את תיק האימוץ, וגיליתי שהביולוגי היה יווני נוצרי – ספרטני, הביולוגית עולה חדשה מגרמניה …

אני אולי נראית נשית, אבל אל תטעו. יש לי מוח גברי, אני שונאת דרמות, שופינג וישיבה בבתי קפה נראית לי בזבוז זמן. אני מתקנת את כל הדברים בבית לבד, לא זקוקה לגבר שיחליף לי צמיג אם צריך. יש לי תמ"ק במקום פה  והוא על אוטומט. אני אומרת את מה שאני חושבת ישר לפרצוף. 

המשפחה שלי היא ערך עליון בעיני. הילדים ואימי שתזכה לחיים טובים וארוכים. כמה חשובים לי? ברמת "אני זו שהרימה את מחאת הורי החיילים על ביטול נסיעות החינם ברכבת לחיילים בימי ראשון, ינואר 2012" חשובה. מירי רגב הביאה אותי כמנהיגת ההורים לנאום בוועדת חו"ב. דפקתי שם את הנאום של החיים. עובדות, מספרים, בסוף הנאום, נותר לחברי הוועדה רק לגרד את הלסת מהרצפה. 

הבלוג שלי לא ייתן לכם שום הנחות. החיים החליטו להפיל עליי טרשת נפוצה? סבבה. אני לא הולכת להתמסכן על זה. כאן יהיו רק חוויות מסע חדש שלי, עד היום התגאיתי על כך שאני בלתי מתויגת בעליל, או אם כבר מתויגת אז כ"אמא ואישה לא קונבנציונלית". מהיום עם מיתוג חדש: זאת עם טרשת נפוצה. יש לי מלא בדיחות על הנושא וישמצב שאני אסיים עם מופע סטנדאפ, לכו תדעו. 

אזהרת משרד הבריאות: 

לא לבעלי סוגר חלש! 

​​​