העולם מצחיק אז צוחקים!

הרגע הזה, שאת מוציאה את תו הנכה, וישר מביטים בך בעיניים של "לא מאמין לך". או אותו רגע, כשאת מבשרת למישהו קרוב שיש לך טרשת נפוצה, וישר הפרצוף שלו עובר למצב עגום. אלה הדברים שמעצבנים אותי. למה אוטומטית אתה מניח שאני ראויה להשתתפות בצער? ונכון שלא רואים עליי שאני נכה, אבל תהיה בטוח שהמוסד לביטוח לאומי לא מנפיק תעודות נכות לכל דורש!

מאיפה הכוחות שלך לצחוק על זה? שואלים אותי. ובכן, אני לא מכירה דרך אחרת להתמודד עם זה. מעבר לכך, מחקרים שנעשו הוכיחו כי הומור (שחור, במקרה שלי) משפר את המצב הנפשי, ונפש בריאה בגוף שמשתדל להיות בריא ככל הניתן. 

מעבר לאיסור על שהייה במקומות חמים, אני לא מרגישה שום שינוי באורח החיים שלי. ממילא אף פעם לא סבלתי ג'קוזי, מעיינות חמים וסאונה ניסיתי רק פעם אחת בחיי, אלו היו שתי הדקות הארוכות בחיי. יש ימים שאני נוטה לישון יותר, אוקיי, ועדיין לא חזרתי לרוץ את 4 הק"מ של ריצת הבוקר, אבל זה רק עניין של זמן… 

אז בינתיים אני צוחקת. ואמשיך לצחוק על כל דבר אחר, כי כזאת אני. רואה את הצד המצחיק של החיים.