זה נפלא שגילו את אמריקה…
יותר טוב היה אם לא היו מגלים אותה. ~מארק טווין~
בתום שירותי הצבאי, טסתי לארה"ב. בזמני, זה היה המקביל של הודו/דרון אמריקה (וזו לא שגיאת כתיב). בזמני מדריכות חש"ן (כן, זכיתי להיות בג'וליס לפני שמדריכות הטנקים עברו להשתזף בשיזפון)/תותחנים ושות' היו המקצוע הקרבי ביותר שבנות יכלו לחלום עליו, טרום ימי אליס מילר.
ימים ספורים לאחר השחרור, כבר הייתי על המטוס. נרגשת נחתנו ב JFK, הגעתי לביקורת הגבולות וכל האנגלית 5 יחידות נשרה ממני כמו שן חלב הנושרת מפיו של ילד קטן.
זו הייתה שנת אלף תשע מאות שמונים ומשהו, ולקחו לי שתי דקות להבין שאמריקה היא לא מה שראיתי בסרטים.
בשנה בה התגוררתי במנהטן, בסיס האם ממנו יצאתי לתייר את שאר המדינות, הדברים היחידים שכן הרשימו אותי, היו הגיבוש הקהילתי והאמון שניתן מצד השלטונות כלפי הציבור – עד שניתפסת.
וכשניתפסת, איך אומרים באנגלית? וווווועעעעלליייההה ולהקתה. משרד האוצר נתן לאזרח האמריקאי את הגזר הכי מתוק. אם האחרון השתמש בו לרעה, המקל הפך נבוט.
למה אני מספרת את זה? תארו לעצמכם שאותו הדבר היה קורה אצלנו. הביטוח הלאומי היה מעניק את אחוזי הנכות לאחר בדיקה רפואית שנערכת כאילו הגעתם למיון. הרופאים היו עורכים בדיקה שגרתית, כאילו לא יצאו מתוך הנחה שהגעת לשדוד את הסניף. אבל אם נתפסת, לאחר שקיבלת את האחוזים המיוחלים, כשקרן…. כאמור – וווווועעעעלליייההה ולהקתה.
יש לציין שהרופאים והצוות בסניף הביטוח הלאומי אליו אני משויכת, בקרית חיים, היו נפלאים. הבדיקה הייתה שגרתית, לא הביטו עליי בעין עקומה, נהפוך הוא: עלו עליי כשניסיתי, בשלב כלשהו, לזייף שאצלי הכל בסדר. לא הבאתי עימי איש לבדיקה, כל שכן עורך דין/מומחה לענייני הבט"ל ועוד מיני מקצועות עליהם שמעתי.
יש מי שיאמר:"את יורה לעצמך ברגל, טרשת נפוצה היא מחלה שאצל רבים לא נראית לעין!" ובכן, איינשטיין, כאן בדיוק נכנס עניין האמון. אני מוכנה לקבל את אחוזי הנכות המגיעים לי לפי מגבלותיי כפי שהרופא מטעמכם מצא בבדיקה, אולם ברגע שקיימת החמרה במצבי (מה שלא סביר להניח שיקרה) אני אגיע לוועדה הרפואית, הרופא יבדוק את ניירת השחרור שלי מביה"ח, יבדוק אותי כמו כל מטופל שמגיע אליו למרפאה ויחליט על אחוזי הנכות החדשים בכפוף למכתב השחרור/מסמכים נלווים ולבדיקה הפיזית.
תארו לעצמכם שהיינו נוהגים כמו בארה"ב. ישרים וכנים כלפי השלטונות. יכול היה להיות שהנכים באמת היו מקבלים את המגיע להם, ללא צורך במאבקים?
נקודה למחשבה.
-
2 תגובות
