אכזריות

"ביום ***", בסמוך לשעה 23:30, ברחוב **** בעיר ****, תקף הנאשם את **** העובד כפקח חנייה בעיריית *****, באמצעות מוט ברזל. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות סדקים בגולגלתו, נפילות בעינו והמטומות רבות בכל חלקי גופו"

זה חלק מכתב האישום שהגישו נגד אלכס (כמובן שהשם בדוי). אלכס בחור צעיר בן 25 והוא לקוח שלי. עלה לארץ בשנת 2003, ביחד עם אביו. אימו נפטרה כשהיה תינוק.

המדינה כמובן עתרה לעונש מאסר בפועל ועונשים נלווים נוספים.

מה גורם לבחור צעיר לתקוף בצורה אכזרית עובד ציבור לאחר שהאחרון רק ביקש ממנו להזיז את רכבו מחנייה אסורה שאם לא ייעשה כן הוא ייאלץ ליתן לו דוח?.

אלכס אדם מופנם. לא מאמין לאף אחד. בטח לא לעורכי דין. את התיק הזה עדיתי פרובונו, כלומר בהתנדבות. 

זה לא שאני צדיק גדול, אלא רק מנסה מידי פעם למרק את מצפוני האפל. זה לא מצליח.

נפגשתי עם אלכס במשרדי, ברקע הטלוויזה מדווחת על עוד סבב לחימה נוסף בדרום. ודיווחים על מטחי טילים קופצים כל כמה דקות על גבי המרקע.

אני מנסה לדובב את אלכס, להבין את נפשו, אך אני לא מצליח.

אני קולט שמבטו של אלכס נודד לכיוון המרקע. אגלי זיעה מבצבצים על מצחו. אגרופיו קמוצות. משימתו נעשית מהירה וכבדה.

לפתע הוא מתחיל לצרוח. זעקות שבר, יללות של ממש. 

המזכירה שלי נכנסה בבהחה לחדר. אלכס החל להשתולל. זרק חפצים, קצף יוצא מפיו.

ואז בבת אחת הוא הצטנף בפינה. ידיו על ראשו, ודמעות זולגות מעיניו.

אלכס הוא גיבור מלחמה. הנאשם הנתעב הזה, ששלח פקח חנייה לטיפול נמרץ וגרם לו לנזק מוחי, הוא אותו אלכס שסחב על כתפו את גופות חבריו מהגיהנום בעזה כאשר נקלעו למארב.

אלכס קיבל עיטור גבורה לאחר צוק איתן. ערכו לו טקסים, הבטיחו לו שידאגו לו, שהוא חלק מישראל.

הבטחות ללא כיסוי. 

אלכס הוא הלום קרב, שלא קיבל עזרה.

אני חייב להציל אותו מהמלחמה ממנה לא חזר.

אוסיריס