שבת מנוחה?
..
-שבת-
אבא בחדר נוחר ואמא בספה הגדולה ישנה צהריים, אני בספה לידה נשברת מהמחשבה שאלך, יותר נכון מהרצון הזה ללכת, להיעלם סופית שהכאב יעלם. מסתובבת בבית ללא מנוחה, מהסלון למטבח, מהמטבח לסלון. שוקלת אם להעיר את אמא ואז מה?
אני אבכה לה את החיים ולא אצליח להגיד לה מה יש לי. מה אני אגיד לה, שאני שבורה מהחיים האלה, שאני לא רואה תקווה, שהכל נצבע לאפור, שהאופציה היחידה שמוצאת זה לתת קפיצת ראש מהבניין, שכולי משקשקת מפחד, שלחרדות שלי ניהיו חרדות בפני עצמם, שכל היום הראש שלי עובד שעות נוספות, שהגוף שלי רועד ללא שליטה. המילים יצאו בצרורות של בכי ואז היא תעיר את אבא, הם יביטו עליי חסרי אונים, אמא בטח תחבק אותי חזק ותבקש שאפסיק לבכות תוך כדי שהיא תנקה לי את הדמעות. הבכי שלי יעלה טון וכל הבית ירעד. אבא יסתגר בחדר ויתקשר לאחי הגדול שיבוא מהר עם האוטו. הוא יגיד שקרה לי משהו ושצריך להסיע אותי דחוף לבית חולים לבריאות נפש. הם יכניסו אותי לאוטו, אני אשב בין אמא ואבא, ישים על אבא את הראש ויגיד שכואב לי הכל. אחותי שקראה לי אתמול בכיינית תכנס גם לאוטו ותבלע את הלשון. אחי יגביר את המוזיקה שיעלה על הבכי. אבא ישאל את אחותי מה עשית לה, אני אנסה לומר שאף אחד לא עשה לי כלום, פשוט..פשוט…
אחי שלא אוהב לנסוע יותר מדי מהר, ייסע על 120. אני אמשיך להקיא בכי ואמא מהצד תאסוף לי את הדמעות.
אז להעיר או לא?
בורחת מהסלון לחדר ריק, מביאה אגרופים למיטת העץ, צורחת לתוך המגבת שזרוקה על המיטה וחונקת את הבכי חזק.
-
2 תגובות
