רגע של משבר

אז למרות שיצאתי למסע זה מרגיש כאילו אני דורכת במקום.

את העסק אני לא מצליחה כרגע לקדם. אבל לבנתיים התחלתי לעבוד בדואר(מאתמול) אבל לצערי כבר יומים אני חווה תסכול רציני. לא רק בגלל העסק אלה בגלל שהעבודה שלקחתי לבנתיים לא מרצה אותי.  אני צריכה לקום מאוד מוקדם. מה שאין לי בעיה אבל זה מאוד קשה. ולמיין דואר. עכשיו אין לי בעיה עם הסוג עבןדה. זה מה שחפשתי לא משהו כבד. לא משהו רציני. 4 שעות ביום והביתה אז כן אני מסיימת מוקדם. 

אבל מבחינה נפשית לא כל כך טוב לי שם. זו סביבה קשה. אני הכי צעירה שם. האנשים שם כל אחד בשלו. יש סוג של לחץ אבל לא לחץ.  באיזשהו מקום חיפשתי עבודה כזו. ואני אומרת לעצמי אגם זה רק עבודה לבנתיים כדי שהיה לך כסף אבל אני לא מצליחה להירגע. אני עדין חוווה תסכול מסוים מהמקום. 

תאמת שהפוסט הזה זה אות לעזרה. אני אשמח לעצות ואולי קצת עידוד כי אני באמת לא יודעת מה לעשות עכשיו. אני מרגישה שבחרתי במקצוע לא טוב.( קונדיטוריה) בכללי חיי היום יום שלי דיי בודדים וזה אחת הסיבות שרציתי עבודה.

מצבי הכלכלי לא ממש רע אבל אני דיי חייה על חסכון. אבל אם אני רוצה עסק עצמאי אז צריך כסף עד שהוא יחזיק את עצמו.

זוגיות אין לי למרות שאני כן רוצה.

אז כן אני כרגע ברגה מאוד קשה. ומפה לדכאון הדרך מאוד קצרה.

אני אומנם רשמתי את הציטוט הזה כבר אבל היום הוא מרגיש לי נכון יותר מאיי פעם

What am i doin’ with my lifeThis moment won’t ever come againI’m asking myself again, am I happy right now?The answer is already there, I’m happy