תיהיה עצמך – ואם עצמך חרא?

שאם אני רוצה להיות מאושרת- אני צריכה להיות אני.

אבל אז הבנתי. כשאני באמת אני, ואני מרגישה במקום בטוח עם אנשים שנוח לי איתם.. ואני מאפשרת לעצמי להיות אני, אני שונאת את עצמי. אני נהיית אדם קולני, מעצבן, אגואיסט, שפוגע בכולם. איכס.

או שאני יכולה להיות מתחשבת, לא לתת לעימותים לקרות, לתת לכולם לדרוך עליי רק שכולם ירגישו בנוח. כולם חוץ ממני.

אז מה אני צריכה לבחור? להיות אני ולפגוע באנשים שאני אוהבת מעצם היותי אני, או לא להיות אני ותמיד להרגיש מרוחקת ולא ממומשת? 

או אולי לשים סוף להכל וזהו? ואף אחד לא יצרתך לסבול את אני האמיתית, העולם יהיה חופשי ממני ואני ממנו.. אם בכלל היה לי אומץ.. אבל אפילו לזה אין לי.

הלוואי שהיה לי…