אז אולי עדיף שלא
אז חזרתי אחורה ממש אחורה למשהו שחשבתי שעזבתי
כשהייתי קטנה ידעו לא לעצבן אותי זה היה ממש ידוע שאני פשוט לא מתעלמת שאני מחזירה חזק ולא עוזבת וכשאני אומרת די זה די
האמת שהכל התחיל כשהייתי יותר קטנה מזה שבכיתי כל הזמן כל הזמן כל יום לפחות פעם אחת למה כי זה כאב מה שעברתי זה כאב כל יום כל רגע אבל כל הזמן צחקו עלי שאני בכיינית תינוקת אבל לא עשיתי כלום באמת הייתי כזאת לא עמדתי על שלי בכיתי על שלי זה נמשך הרבה זמן ואז כולם אמרו לי שזה מספיק שאני צריכה כבר להיות כמו גדולה ולא לבכות אז לאט לאט הפסקתי זה לקח זמן בהתחלה פשוט בכיתי בלילה בלי שידעו ואז כבר לא הייתי צריכה לבכות ושם התחילה הבעיה כי הייתי צריכה להשתחרר איך שהוא ואז שם התחילו ההתקפות עצבים שלי
זה התחיל פעם ב ואף אחד לא ידע מאיפה זה בא כי אני לא נראת מישהי שתעיף אגרוף אבל זה קרה והייתי צריכה ללמוד לשלוט על זה לבד זה היה קשה אבל עשיתי רשימה של דברים לעשות כל פעם שיש לי התקף עצבים
אבל לפני שאני אגיד את הרשימה אני רוצה להגיד לכם איך זה מרגיש זה כאילו מישהו פשוט משתלת לי על הגוף אני יכולה להילחם בו אבל בהתחלה לא רציתי וגם לא ידעתי איך. זה כאילו נכנס לי כוח מטורף לגוף שאני חייבת להשתמש בו זה פשוט הרגשה שאני צודקת למרות שאני יודעת שלא שזה לא הפיתרון ושככה הם יסתמו ויקשיבו לי זה לא עובד רק אומרת אבל ההרגשה הזאת לא סתם הולכת מיד.
כשעליתי לכיתה ז ידעתי את הרשימה בעל פה ללכת הצידה כמה שיותר מהר להריח את הבושם שלי לנשום לראות או לעשות משהו אחר והכי חשוב להיות לבד ולא לחזור לאותם אנשים כי אי אפשר לדעת איך זה יגמר
ההתקף האחרון שהיה לי היה בכיתה ז והוא היה די חלש סטירה לילדה שזה הגיע לה תסמכו עלי
עד שאתמול… אתמול היה לי התקף אני לא יודעת אם זה היה בגלל המחסור בשעות שינה או שזה שהפסקתי לשחרר (לחתוך(יום 16)) אבל זה לא יכול לחזור אף אחד לא יודע ואני לא יכולה לפגוע בהם הם לא יודעים שאסור לעשות את זה בשנתיים האלה פשוט הייתי צ׳יל לגבי הכל כלום לא באמת הגיע לי כי הכל היה תמיד בצחוק אבל גם הפעם ואני יודעת את זה אבל זה כל כך עיצבן אותי היא קיבלה סטירה ואני עפתי משם חמש דקות אחרי הביתה עזבו את זה שבאותו יום אף אחד לא שם לב אלי הייתי חצי שעה בצד והם לא שמו לב אבל לא משנה כבר קיצר הלכתי הביתה ולקחת להם ארבעים דקות רק לשים לב שאני לא שם והתגובה שלהם הייתה שתי שיחות שלא נענו ואז אחרי איזה שעה וחצי שהצלחתי להירגע אני עונה להם בווצאפ והם אומרים לי שהם ממש נלחצו

- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו