5
המשמעות של תלות
כולנו נתקלנו בהסבר כזה או אחר על התמכרות במהלך חיינו.. רובנו הגדול חי את הקלישאה ש'לי זה לא יקרה' בעוד מעטים חשים על בשרם יומיום את המשמעו של הנפילה הזאת. באיזו סדרה למדתי שהתמכרות אפשר להמיר, לדוגמא אדם שנגמל מסיגריות יתחיל ללעוס מסטיק ופוף כל בעיותיו יגמרו.. אבל מה קורה כשהתלות היא רגשית ולא פיזית?
אני מכורה לקנאביס כבר שנתיים. קשה באמת להודות בזה מבלי לגלגל לעצמי עיניים.. איך התמכרות לקנאביס? זה הרי בלתי אפשרי.. בסך הכל פרח שמכניס ומוציא מריכוז.. אבל זה כל כך הרבה יותר מזה. והקטע ההזוי הוא שלמרות שאני מבינה באמת מכל הלב שהפרח הזה רעיל בשבילי, עדיין אני מוצאת את עצמי תוהה לפעמים מה הביג דיל(ולוקחת את השאכטה שמוצעת לי).. אתם מבינים, להגמל זה לא פשוט, בעיקר כשעמוק בפנים יש תחושה שלא באמת מדובר בהתמכרות.. כלומר כל הסממנים להתמכרות פרושים לפניי באופן מאוד מובהק- תדירות השימוש הולכת וגדלה כמו גם המינון הנדרש בכל פעם, פרק הזמן עלה על 3 חודשים לפני מילניום בערך, התנתקות מחברים ומשפחה, השפעה על מהלך היוםיום שלי, וכמובן מעל הכל- חוסר היכולת לומר לא.. ובכל זאת.. ברצינות? אני? מכורה? לפרחחחחחח? אל תצחיקו אותי…
ניסיתי להפסיק והצלחתי לכמה חודשים. זה היה סיוט. תרתי משמע, הסיוטים בלילה לא עזבו למשך מעלה מחודשיים. ואז הם נגמרו, והחרדות ירדו מעט, פתאום היו יותר שעות ביממה וגם יותר אנרגיה כדי לעשות משהו בשעות האלה.. אבל הדיכאון נותר ומהר מאוד חזרתי לעשן… בעיקר מיאוש ושיעמום.
הצלחתי להפסיק שוב לכמה חודשים, הבעיה שהפעם התחלתי לפתח תלות בפסיכולוגית שלי. זוכרים שהסברתי קודם על אנשים שנגמלים מסיגריות על ידי המרת התלות בלעיסת מסטיק? זה מה שעשיתי מתברר.. לעסתי לפסיכולוגית שלי את המוח.. מסכנה הבחורה.. מתברר שבכל פעם שהרגשתי מצוקה, שבדרך כלל היתה דוחפת אותי לגלגל פייסל, פניתי אלייה במקום. בהתחלה בטלפון וכשזה נהיה מוגזם אז פשוט במחשבה.. תת המודע שלי קשר רגע מצוקה למחשבה עלייה ובעצם המיר את התלות בקנאביס לתלות בבנאדם..
אם הייתי קוראת את זה בטח הייתי מרגישה שזה לחלוטין ברור.. אבל עד השבוע לא לגמרי הבנתי את רמת ההתמכרות.. זה בסך הכל פרח, והנה לא עישנתי כבר תקופה, אבל באיזה מחיר?מי האמין שתלות יכולה להיות דבר כל כך חזק שגם כשתיפסק עדיין תהווה חלק כל כך הגדול מהחיים.. גם בלי הקנאביס אני מכורה לפיתרון מיידי ברגע של מצוקה… אז אני מניחה שהתהייה המסכמת לכל זה היא האם ניתן להחלים מהתמכרות? להגמל משמע להפסיק.. אבל גם כשאני לא מעשנת אני עדיין מוגדרת מכורה.. כל נגמל הוא מכור.. יש דרך לא להיות? הצורך הוא לא פיזי.. עובדתית מצאתי "פתרונות" להמרה שקשורים נטו בנפש.. אז זה טוב לא? יש איך להחלים? ומה עליי לעשות כדי לא להתלות באף אדם או סם אחרים בנתיים עד ל"החלמה" כי לומר *לא* למרי ג'יין זאת בעיה כרגע.. ולחרפן את הפסיכולוגית שלי זה לא מועיל ומסכנההההה כבררר במבי.. אז מה כן אפשר לעשות? איך יוצאים מהמצב הזה?
-
2 תגובות
