מה אני צריך לחשוב על עצמי?

יש זמנים כשאני קם בבוקר, עף בקלות מהמטה, מרגיש שאני עדיין המוצלח של העולם, אדם טוב, וכייף לי מאוד.
ויש זמנים שאני בקושי קם ומגיש על הפנים, הכל נראה אפור כהה, ולפעמים גם שחור כהה…
ודוקא אז אני נזכר בטעויות ובמעשים הרעים שעשיתי, וצערתי בני אדם, וכל המעשים הללו מקבלים מימדי ענק, ומרסקים אותי
ואני מרגיש שאני האדם הכי לא יוצלח שיש בעולם, לא איכפת לי אם אצליח היום לעשות את מטלות החיים, כי בין כה וכה אני לא שווה הרבה, כולם התקדמו, ואני…
ואז בתת הכרה הייתי מחפש על מי להוציא את התסכולים שלי, וכמובן על אשתי והילדים והאנשים החלשים זה הכי נוח…

זה היה המצב שלי עד שלמדתי, וראיתי בגמרא קידושין:
"לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי,
עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות,
עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה"

אני מבין שזה לא משנה מה עשיתי בעבר, ומה אני נחשב בפועל בהווה
העבודה שלי לחשוב כל רגע שאני שווה בדיוק חצי חצי,
והעיקר מה אני עושה עכשיו, מעשה קטן טוב מכריע את הכף,
וזה נותן לי הרבה עידוד וכח, לא להתייאש, לתת חיוך לחבר, גם אם זה קשה לי
לעזור בבית גם אם לא בא לי, לאהוב את כל אחד מעם ישראל גם אם זה לא מסתדר לי
כי זו האמת, אין כמונו בכל העולם. מה שעשינו עשינו, אבל תמיד נשאר מיוחדים.
לא סתם השם יתברך בחר בנו, הוא המלך של כל העולם והוא יודע מה שהוא עושה