לבד, בדד ואין אחד…

בבור האפל
בעמק שפל
ישבתי בדד, בדד.

שתתי דם
ולא היה שם אדם
הייתי לבד, לבד.

בצומת דרכים
סלילים נכרכים
לא עמד שם אחד.

ואי שם בקצה
השביל החוצה
אחרון תקוותי לו אבד.

וישבתי בדד
והייתי לבד
ולא היה שם אחד.

וגדר נחצתה
ונפש הוצתה
ונשמה הייתה בצאתה.

ודשא ירוק
לא יותר, אף פחות
ואשליה שברירית בי נותצה.

טעמתי ת'רע
וארע, וחרה
וכמיהה עוד לא רוצתה.

ואמת כלתה
ורוח קלטה
ומיאנה לשמוע עצתה.

ונשמה יצאה
ואשליה נותצה
וכימהון עוד לא רוצה.