החיים בצל הקורונה.
אובחנתי חיובית, לא היו לי תסמינים כמעט, צינון קל, ללא חום, ללא כאבים…פשוט צינון שנגמר מהר 4 ימים. הבעיה היתה הבדיקה שעשיתי…הבדיקה היתה טעות. מרגע קבלת התשובה נהייתי אסירה. בפיקוח משטרתי, הם התקשרו ובדקו שאני בבית, איכנו את הסוללרי שלי, באו מתחת לחלוני. הייתי בבית והדיכאון גאה…הנפש שלי צנחה. אני בריאה חזקה והחיים שלי נעצרו. ככה גררתי את הימים ועשיתי בבית המון דברים, צבע…סידור המרפסת…אך הייתי על סף דיכאון. את הימים הייתי מסמנת באיקס עוד קצת וזה נגמר.
אז מה קרה דקה לפני שזה נגמר? אכתוב מחר.

שלום ,
להלן :
בברכה
מני
- 0
- שתפו
דווחושלום רב,
תודה על תגובתך
חוסנתי 2 מנות ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו לא הייתי מחוסנת, איך הייתי מקבלת את המחלה הזו.
- 0
- שתפו
דווחוג'ולי,
דכאון זו מחלה לא פשוטה ואני מקווה שתתאוששי מהר ותחזרי לעצמך.
יחד עם זאת, הבידוד בזמן המחלה חשוב ביותר על מנת לשמור על הסובבים אותך מפני הדבקות. תחשבי מה היה קורה אם היית יוצאת החוצה ומדביקה חלילה אנשים אחרים שהיו מגיבים אחרת למחלה ממך, אולי מאושפזים במצב קשה ואולי חלילה מתים. להסתכל על הבדיקה עצמה כבעיה, משאירה את האלטרנטיבה שלא לעשות את הבדיקה בלי מחשבה על האנשים שיכולים להפגע כתוצאה מכך. מאוד מקווה שלא לכך התכוונת.
- 0
- שתפו
דווחוהיי מיכל.
אלפי אנשים מסתובבים חולים ולא יודעים, כלומר הרוב מקבלים את זה קל. גם אני לא ידעתי במקרה נבדקתי. אני חושבת שמשהו פה הפוך. אם אדם בוחר לא להתחסן כלומר להיות חשוף למחלה הוא זה שצריך לשמור על עצמו כפליים. עובדה שכשהתחילו לחסן מקדם ההדבקה ירד כלומר החיסון יעיל.
לשאלתך, לא המטרה שלי לא להדביק אף אחד כמובן , אך אני חושבת שסגרים ובידודים עלולים לגרום לדכאון והתאבדות אני יודעת שרף ההתאבדויות בקרב האזרחים בארץ עלה, בידוד וסגרים זה פתרון רע מאוד.
- 0
- שתפו
דווחו