פריקה ורשימות מוטיבציה

אני כותבת גם בפלטפורמה הרבה יותר אנונימית שבה אף אחד לא נכנס לקרוא למרות שזה כביכול פתוח לכולם.

שם אני כותבת בריא יותר כי כשאני כותבת לאנשים אני נוטה לגרום להכל להשמע דרמטי יותר

אבל שם בודד יותר מכאן אז אני בכל זאת רוצה לגוון. לפעמים כאן לפעמים שם.

המטרה בטקסט הזה היא להפחית את החרדה ממחר, מקווה שזה יעבוד.

אז מה שיושב עליי עכשיו זה סבא שלי.

אני עובדת אצלו כמטפלת ואני בדרך כלל מסתדרת איתו בסדר גמור, הוא קצת עתיק אבל הוא סבא אז זה ממש נסלח וחוץ מזה הוא תמיד היה בסדר. 

בפעם האחרונה שראיתי אותו ישבנו בשולחן אוכל ושמתי את המרפק על השולחן והשענתי את הפנים על כף היד שלי. 

זה הפריע לו משום מה והוא אמר לי להוריד את היד ואמרתי לו מה זה משנה והתעצבנתי ואז הוא הרים עליי יד (ללא נחיתה) , מה שלא קרה אף פעם.

זה ממש עיצבן אותי ובגלל שאבא שלי ישב שם לא הרגשתי בנוח להגיב במילים אז פשוט הלכתי לחדר.

אחר כך הוא בא וכשהוא נכנס לחדר חייכתי אליו משום מה כאילו להגיד שהתפייסנו ושטויות אבל אני עדיין כועסת

הוא אמר שאין סיבה להעלב ממי שאוהב אותך נתן לי נשיקה בלחי והלך.

וזהו מאז לא יצא לי לראות אותו ומחר אני אראה אותו אז אני בלחץ.

יכול להיות שכל הטקסט הזה רק הלחיץ אותי יותר ועדיף לא לחשוב על זה ופשוט לעבור את זה. 

כאילו בא לי להיות גיבורה ולהגיד לו שאני לא מוכנה שירימו עליי ידיים אבל קשה לי להאמין שהוא יעשה את זה שוב. 

וגם זה נורא מביך אותי.

אני פשוט יודעת שיגיע הרגע ואני לא אגיד לו ואני אתבאס על עצמי אבל גם אם אני אגיד לו זה סיכון להתפתחות לא נעימה. 

בקיצור בא לי להקיא

עכשיו קצת רשימות בריאות בהשארת חתונמי:

10 דברים שאני מעריכה בעצמי:

אינטליגנציה רגשית גבוהה

בכוח:

אני מציירת בסדר ובימים מסויימים טוב

אני לא נוראית ממש

לא רצחתי אף אחד 

יש לי הישגים מאחוריי

10 דברים שאני מודה עליהם:

יש גג ואני לא רעבה אף פעם

לקחו אותי לעבודה ומשלמים לי יפה ומתייחסים אלי יפה

לא עברתי דברים נוראיים שלא נעים לי לכתוב 

אני לא פליטה 

יש מוזיקה

תוכניות ריאליטי תורניות של קשת רשת וכאן תמיד מנחמות אותי

רוסליה מוכשרת

בבוקר כשאני נוסעת לעבודה ואני רואה את הדרך היפה והירוקה מהחלון של הפרדס ושומעת מוזיקה זה כל כך טוב

תודה על שהייתי לבד הערב ושקיבלתי שעות שינה לא צפויות מחר

אחרון – מזגן

עדכון – הרגע אמא אמרה לי שסבא לא רוצה שאני אגיע לא מחר ולא בשבוע הבא כי הייתי בחתונה. אז עכשיו אני מרגישה גם אשמה בנוסף לכל כי אולי בשבילו זה סתם תירוץ לא להפגש איתי כי לא נעים לו ממני. אין לי כוח לעצמי אין לי. אני חייבת להפסיק להרגיש ככה זה לא הוגן. 

שאיפות:

להתחטב

לגור לבד בדירה

ליצור משהו יפה , מעניין ומרגש בדו מימד.

חיי חברה

כסף

שמתי לב שאפשר להוסיף תמונה אז הרווחתם מהאוסף הפיראטי שלי:

האוסף שלי כבר לא מרגש אותי כמו פעם, יש מלא דברים ישנים שצריך למחוק ולהוסיף חדשים במקומם.

מקווה שהכל יהיה בסדר איתי אני מותשת

ביי