נעים לכתוב כאן

זה כיף לכתוב ולהרגיש את הקהילה כאן.

היום אבא התנהג לא יפה כהרגלו אבל כרגע זה כבר לא מזיז לי. אני יודעת שהוא מתבייש בעצמו אפילו כשהוא טוען שלא. כשאחותי באה עם הילדים הוא הסתגר בחדר רוב הזמן. 

בקיצור הבנתי על מה הייתה כל המהומה, החדר שבו הוא משחק סוליטר במחשב נייח היה מבולגן כי כשאחותי ישנה פה שבוע, ישנתי שם.

אז סידרתי ואני חוזרת להסתגר בחדר, שיניח לי.

בלי ששמתי לב מכל ההכנות לחתונה והשבוע שאחותי הייתה כאן עם הילדים, הגענו לסוף החודש ועוד מעט תיכנס המשכורת. יהיו לי 5900 שקלים לפחות כי גם בויזה אין לי הוצאות החודש. שזה מספיק כסף כדי להתחיל לשכור דירה. בלי חסכון אבל אני אחסוך תוך כדי תנועה. אין מחיר לחופש. אני כן חוששת מזה, מה אם אני עושה טעות ואולי הכי חכם זה קודם לחסוך יותר כדי לא להתקע? מצד שני אני לא רוצה כעיקרון להשלים עם הסבל שלי, זה בא לי יותר מידי בקלות בדרך כלל וזה לא בסדר ולא עוזר לי.

יש לי רעיון חמוד לקומיקס קצרצר. לעשות אותו או לתרגל אנגלית למבחן? בא לי על האנגלית כי לא עשיתי היום בכלל, מחר שבת אז אולי מחר, אין לי סדרות להשלים.

שונאת את זה שאני מרגישה אחריות עליו, ללכת לקראתו ולעזור לו לצאת מהתסבוכות שלו. אני לא מסוגלת לעשות את זה. צריך להיות אישה גדולה מהחיים כדי לעשות את זה ואני פשוט לא. אני פחדנית כמוהו. נשאר לי רק להתרחק.  גם אין לי הוכחה שזה באמת יתקבל טוב, בשיחה האחרונה והיחידה שלנו שבה נפתחתי הוא אמר שהוא לא מצטער על זה שפיצץ את אחותי במכות אז איך אני אמורה להגיב לזה. אולי אני באמת צודקת וזה לא רק בראש שלי. 

רשימות

על מה אני מודה – 10

מה אני אוהבת/מעריכה בעצמי

שאיפות, נגד דיכאון:

צריך לישון אבל לא בא לי את מחר

אני ככל הנראה אהיה בחדר ברוב שעות היום. מקווה שאצא לאכול לפחות. 

ומחרתיים עבודה

אין מנוחה אמיתית.