הקושי האמיתי שלי זה התחושה שתמיד אתה צריך לרצות , תמיד אתה מרגיש שאם תראה למישהו שאתה קרוב להתפרק שוב אתה רק מעיק עליו , ואתה רק מפריע לו . ואנשים פשוט נותנים תחושה כזאת גם אם הם לא מתכוונים לזה .
אני מפחד לפגוע באנשים שיקרים לי , למרות שלפעמים כל מה שאני רוצה זה לא להרגיש יותר כלום , אבל אני תמיד מרגיש שאני חייב לרצות .
אז אני מוותר על הרצונות והתחושות שלי רק בשביל לא להעיק על אחרים , לא להפיל עליהם אותי
איזה תחושה קשה.. אני מצטערת שככה אתה מרגיש,
כאילו מחסום עומד בין הרגשות שלך, לבין העולם שאתה רוצה כל כך לשתף אותו, אבל עדיין מאוד חושש...
אתה שם על המאזניים את הרגשות שלך ומקווה שהצד השני יכול להיות בעל משקל כדי לאזן את שניכם.
אולי אפשר לסמוך שיש כזה צד שני שהוא יכול לאזן? שיש לו יכולת להכיל, מספיק חזק ויציב? אולי אפשר לבדוק את זה בקטן, צעד צעד, להתחיל בלעשות חורים קטנים במחסום הזה? משהו שאתה מרגיש, או חווית, או שיש לך עליו דעה, ולשתף אותו... זה שהתחלת לעשות את זה פה זה כבר מצוין❤
ואולי זה מתחבר לפוסט הנוסף שלך על בית..
- 0
- שתפו
דווחוקודם כל תודה על התגובה , היא מאוד מחזקת באיזה שהוא מקום , כי היא לא גורמת לתחושה שאם אתה לא מרגיש ככה זה אומר שמשהו אצלך דפוק , אז ממש תודה.
ודבר שני , הלוואי שהיה לי את האומץ לנסות אני מפחד לאבד אתה מה שיש לי, ומה שהצלחתי להשיג . אני מפחד שהפתיחת סדקים תגרום שוב לקריסה טוטאלית
- 0
- שתפו
דווחו