מפחיד לי
אין לי כוחות לעצמי

אין שום דבר שיכול להרגיע אותי. נראה לי שעברו חודשיים מאז שהפסקתי עם הציפרלקס ואני מתחילה להרגיש את זה. איזו טעות.
אני צריכה לברוח מהמחשבות שלי ואני לא יודעת איך. אין לי נטפליקס במחשב אני לא יכולה לראות סדרות, גם ראיתי שם כמעט את כולן כבר. גם אני לא רוצה. בימים האחרונים התמכרתי לאיזו קוראת בקלפים אחת ביוטיוב, הגעתי אליה דרך סרטונים על גלגול נשמות אז הייתי בטוחה בימים האחרונים שאני נשמה ושהיו לי חיים לפני והיא שכנעה אותי בקריאות שיש לי מטרה בחיים האלה וששומרת עליי נשמה שהיא הנשמה התאומה שלי שהוא היה בנזוג שלי בחיים קודמים וזה היה נורא כיף ופתאום הרגשתי שאני יכולה להצליח בחיים האלה והרגשתי שלווה כי בכל קריאה היא גם מביאה מלא מחמאות ומבטיחה שהכל יכול להיות בסדר. לא יודעת ועכשיו אני מתחילה להרגיש שאולי אני סתומה שמאמינה לכל שטות וזה מבאס אותי שהבועה הזאת מתפוצצת כי זה מחזיר אותי לחיים הריקים חסרי המשמעות ונמאס לי להיות עצובה ובודדה וריקה שמישהו יושיט לי יד ויוציא אותי מהתהום בבקשה עכשיו.
מחר נגמר הבידוד ואני יוצאת לעבוד, מזל שישר אחרי זה כיפור ושוב ״חופש״ כי אני מפחדת שיפטרו אותי. אני לא מבינה למה היא לקחה אותי מה לי ולמכירות ואני אמרתי לה בראיון שאני יותר מתאימה לאדמיניסטרציה אז מה הקטע? תודה לאל כן? אבל שלא תפטר אותי זה לא הוגן. מה אני אעשה אם כן? מה אני אעשה אם אני אעבור דירה ואז היא תפטר אותי? מה אני אעשה? אני אעבוד במאפייה? בחנות בגדים? בעבודה של סטודנטים? אבל אני לא מסוגלת אני לא בגיל הזה אני צריכה זמן פנוי לחיים, אני לא רוצה להתמודד עם לקוחות. תעזבו אותי אוףףףףףף מה זה למה הכל קשה??????????
ובדיוק היום אני כזה מציירת ולא נהנת מזה בכלל דרך אגב, ואומרת לעצמי בראש שאני מרשה לי לכבד את עצמי ולדבר לעצמי יפה ושמגיע לי בדיוק כמו לכולם שיהיה לי טוב. איזה טוב ואיזו שלווה? אני מתאפקת שלא לקלל את עצמי ולהביע שנאה.
ואני בכלל אמורה להיות עכשיו בהשפעת נרוון כי אני חייבת להרדם כבר, אני לא אתפקד מחר. ואני נשארת עד מאוחר. די אוף די. די. די. כל שניה תוקפים אותי רגשי אשמה מכל כיוון בלי קשר לכלום. פתאום אני נזכרת איך הייתי לא בסדר עם סבא שלי ואיך הוא כנראה עצוב בגללי. די כבר די אני בטוחה שרוב האנשים לא חיים ככה. למה אני צריכה להרגיש את כל הרגשות האלה?? מה כבר עשיתי??? דייייי. הוא הרים עלי ידד הואאאאא למה אני לא בסדר?? אני סלחתי לו, סלחתיייי. מה עוד אני יכולה לעשות כדי לא להרגיש רע???? מההההההה


מריה יקרה בעקבות יום כפור עשיתי משהו שלדאבוני מזמן לא עשיתי - קראתי ספר. כלומר אני עדיין בעיצומה של הקריאה אבל זהו נתפסתי בזה. ולמה אני מספר לך ? כי הספר ' הרג קומנדטרה' של הרוקי מורקמי מספר על אמנות האיור. כשאני קורא את הפוסט שלך חשבתי שאולי זה יעניין אותך ואם לא אז המשיכי לאייר - זה מדהים.
נשמח לשיתוף באיורים אם בא לך
- 0
- שתפו
דווחולא משתפת בבלוג כי אני רוצה לשמור על אנונימיות (מתכננת להיות סלב בתחומי)
- 0
- שתפו
דווחו