שכחו מזה.
שכחו מהכל! אין טעם לזמנים האלה, למה שקורה בין לבין. בין לבין הלהרגיש.
לא יעזור לי כלום, מה יעזור לי? אני עושה לעצמי נזקים, אני לא לומדת, לא לומדת, ורע לי, רע לי ובודד.
איזה התאהבתי ואיזה נעליים, בסך הכל קצת חום ורגש. לאיזה עולם התקדמנו שטיפה של חום ממכרת? מה אמיתי כבר בעולם הזה? מה לא?
די, נמאס ליייייי.

מה שבא לי לעשות מלקרוא את זה,
זה לומר "אוף." ארוך, מבינה את זה,
את התסכול מהכל,
ששום דבר טוב לא קורה.
ולבד.
ולא טוב.
ונמאס.
- 0
- שתפו
דווחוואני מרגישה אשמה בהכל. זה לא מרפה ממני. כאילו אני לא יודעת לחיות בלי להרגיש אשמה.
- 0
- שתפו
דווחוזה נשמע קשה.
איך אפשר לחשוב ככה כל הזמן..
זה לא יכול להיות
את לא אשמה בהכל.
- 0
- שתפו
דווחואני מצטערת שככה מרגיש לך, להרגיש סובלת וגם אשמה? (זה כמו שאומרים, גם כינים וגם פשפשים). לא מגיע לך. האשמה עצמית לא מקדמת אותך, זה כמו רכב שמנסה להתקדם ורק מתחפר בחול.
את מאוד חכמה, ראיתי את זה בכתיבה שלך בהרבה פוסטים, יש בך הרבה רגישות ויכולת התייחסות לאחרים.
יש דברים שעדיין לא עובדים לך, שאת צריכה לפתור עם עצמך, נכון. אבל יש לך את הכלים, את היכולות ועם תמיכה מתאימה אני בטוחה שתצליחי להגיע למצב רגשי חיובי וטוב ?????
- 0
- שתפו
דווחו