חווית פלייבוקס לילדה מיוחדת
כשסער החליט להעיף את אמא...

יום הולדת ילדה? יש.
יום נישואים קרב ובא? יש.
ילד שעובד בלהעיף אנשים? יש גם יש.
אז איך ממנפים את כל המצב לחגיגה אחת גדולה?
מפה לשם ומשם לפה הוחלט על יום כיף כולל שהילד מעיף את שלושתינו (הילדה 16, הבעל ואנוכי) , ארוחה טובה וזמן איכות יחד כמשפחה.
אההההה, רגע שכחתי לציין שאני באה פלאס וואן, שקוראים לה טרשת נפוצה, שהיא בחורה די מיוחדת בדרכה שלה.
אז מה עושים? עפים, גם אם הפלאס וואן קצת מאתגרת.
נכנסים לאוטו הקטן שלי, הבעל יפגוש אותנו כבר שם, מזג אוויר סתווי כמו שאני אוהבת הילד נוהג ואני בינתיים נהנית מהעננים והציפורים מעל (המכונית שלי העונה לשם בוב) מגיעה עם חלון בתקרה אז השמיים איתי…(:
מגיעים למקום המנהל מגיע לשמוע איך הפלוס וואן שלי מבטא את עצמה, מספרת, הוא מספר איך אפשר לעקוף את האתגרים ולעשות התאמות כדי שהחוויה שלי לא תהיה פחות מלאחרים וקדימה, הילד לוקח אותנו לחדר לתדריך קצר, שבו אני קשובה כמו שבחיים שלי בלימודים לא הקשבתי, מתלבשים ואנחנו מוכנים ומתרגשים. סער (הילד) כבר במכונה מחכה לנו…
אני חייבת לציין שמלווה אותי קצת הפחד, שהגוף והפלס וואן תשלוט ולא אצליח להביא את הרצונות ואת החלום בראש לידי ביטוי בפיזי. ומשכנעת את עצמי שלא משנה מה יקרה אני הולכת להינות. טוב… טוב!
שלושה!!! מדריכים מחכים לי במכונה (בדרך כלל לאנשים סתמיים זה רק מדריך אחד) מקשיבה להוראות ונכנסת, דקה וחצי ראשונות אני מנסה להבין באיזה תנוחות לגוף שלי יהיה נוח כדי למקסם את התנועות והתעופה. יוצאת נחה, גיא (להלן הילדה) ורוברט (להלן האהוב הנצחי) עפים בינתיים, בפעם השנייה הבנתי איך פועל הגוף שלי במכונה ואילו תנוחות הכי נוח. תקשיבו, חלום, שני מדריכים פשוט תפסו לי את הרגליים והגוף והעיפו אותי עד למעלה בסחרור, הרגשתי כל כך קלילה, עזבו קלילה, הרגשתי לפחות נאדיה קומנצ'י, בטח מבחוץ זה היה יותר לכיוון פישנזון… אבל מה אכפת לי, אני, אני עפתי!!! אחד בילויים שאזכור שנים קדימה. הרגשתי באיזשהו מקום שניצחתי את עצמי. שהפחד שצמצם לי את הרצונות נשאר מחוץ למכונה, ונתתי לילדה שבי ליהנות כמו שהיא רוצה, ללא מגבלה, ללא פחד, רק הנאה ואהבה שעוטפת.
אז מה אני רוצה לומר פה? שאני אשתדל תמיד לא לתת לפחד ולמגבלה לנהל אותי, אלא לרצונות שלי להתממש, בשלמות מתואמת בין הנפש לגוף, להקשיב לעצמי ולעשות התאמות עם הפלס וואן כדי להגיע למיצוי הרצונות של הילדה שבי. זו הרגשה מדהימה ואני ממליצה עליה בחום. לא משנה מה תעשו, או מה הרצונות שלכם, היפכו את המילה פחד המשתק לדחף הממריץ ותעיזו. ותשמרו על עצמכם…
ממליצה בחום!!! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל http://bit.ly/msilgroup של אלפי מאותגרים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין מאותגרים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל מאותגרים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי למאותגרים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של מאותגר וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של מאותגרים אחרים!

וואו נירית אני ממש שמחה בשבילך.
גם אני מוצאת את ההתאמות שצריך כדי להנות מכל מה שבא לי.
מצטרפת להמלצה שלך - תעיזו לחלום ותעיזו להגשים
- 0
- שתפו
דווחותודה אהובה
- 0
- שתפו
דווחותודה נירית על השיתוף
אפשר לעוף עם טרשת נפוצה ?
- 0
- שתפו
דווחוניריתוש אהובה, השמיים בהחלט לא הגבול עבורך! תמשיכי לעוף הכי רחוק וגבוה עם כל החלומות!
- 0
- שתפו
דווחו