ט'ו בכסלו
סמטת אליסקאמפס, ואן גוך
בס"ד
סמטת אליסקאמפס, אולי בין בציורים הראשונים שהכרתי וציירתי בחיי.
אי שם- כשעוד הייתי פיצית בת 9.
תהנו מהגירסה המקורית של ואן גוך, שצירפתי לכם.ן 😉
ובנתיים, רציתי לשתף אתכם.ן בקטע שקראתי הנקרא בחסידות חב"ד "ממתק לשבת".
הנושא: על תיקון ושיפור.
"בחור צעיר סיים לימודי ציור רצה לבחון את יכולותיו בתחום.
הוא צייר ציור מושקע מאוד , הניח אותו על כן ציור באחד הקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור: "אני צייר מתחיל, ואשמח לקבל ביקורת על הציור שלי. כל מי שרואה כאן בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים וכדומה- שייקח בבקשה, את העט השחור שהשארתי למטה ויסמן לי איקס על המקום הבעייתי".
למחרת הגיע ידידנו הצייר המתחיל לקניון, וחשכו עיניו- הציור מלא איקסים, כמעט עד אפס מקום, בבושת פנים הוריד את ציורו וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור". הוא לקח את הציור למורה, וסיפר לו על הנסיון המר. שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?" "בוודאי" ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה. כעבור שלושה ימים הציור השני היה מוכן, זהה לחלוטין לקודמו.
הצייר והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן ציור בקניון אחר, וכתבו למטה כמעט אותו נוסח: "אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי". אך הפעם הורה המורה לכתוב, בשונה מהפעם הקודמת: "מי שרואה פה בעיה כלשהי, ירגיש חופשי לתקן ולשפר, השארתי סט של צבעים ומכחולים לשימושכם…" למחרת הגיע הצייר, ונוכח לראות שאף אחד לא נגע בציור, גם בשבוע לאחר מכן אף אחד לא תיקן כלום, חודש חלף ושום תיקון לא בוצע.
אמר לו המורה: "אתה רואה את ההבדל? להגיד מה לא בסדר- כולם יודעים, אבל לתקן- כמעט אף אחד לא יכול."
שבת שלום!
חמנית מצויה.
?
-
6 תגובות
-
-
