איך עוברים ממאבק (מלחמה) לקבלה (הרגעה)?

אני מרגישה שאני במאבק/מלחמה בטרשת ובעולם הממסדי בגלל שאני בוחרת להיות לא מטופלת ולא מחוסנת…

באופי שלי אני אוהבת שלום, בוחרת תמיד להיות "בסדר" עם כולם, אני מאלו שלא יודעים להגיד לא… למי שמבין. 

המטפלת שלי באומנות, מנסה לכוון אותי להיות יותר בקבלה של המצב. לקבל את עצמי- עכשיו- כמו שאני…

היתה לי שיחה עם בחור שלדבריו הוא הבריא מטרשת (7 שנים ללא כל תסמינים, אבל בחר לא לבדוק אם יש עוד מוקדים בMRI) הוא שיתף שלקח לוהרבה שנים לעבור משלב ה"מלחמה" לשלב הקבלה בשביל להיות במקום שהוא עכשיו.

קשה לי לקבל את המצב עכשיו, אמנם הסטרואידים והשיקום, שאני מנסה להתמיד, משפרים קצת את הרגליים, יש להן יותר כוח. גם עוד לא עברו 3 חודשי "חסד" שהם אמורים להמשיך בפעולתם…

כאופטימית מרגישה שחייב להיות יותר טוב וממש לא רוצה לקבל את המצב החלש יותר שלי, אוהבת להיות חזקה…

קבלה של משהו לא הכי טוב היא קשה עבורי, אם אקבל, האם אשאר כך, הרי חייב להשתפר

מצד שני אנשים טובים וחכמים "באמצע הדרך" מנסים לומר לי שקבלה מעבירה אותך ממצב של "מלחמה" למצב "הרגעה" שיש בו יותר אנרגיות לריפוי…

איך עושים את זה?