אני כאן תראו אותי ….

עוד יום נגמר עם עוד דמעות , אני כאן דמות סגולה שרוצה הזדמנות…. 

החברה שאיחלתי לעצמי נעלמה , הכל זמני כיאלו מה??! 

תראו אותי אולי אני קטנה… לעיתים קרובות טועה ידעת לזהות את הקשיים שלי, היית שם בשבילי אוהבת אותך עדין אחות גדולה וחברה טובה….

ועכשיו הינה… כולם מתרחקים ממני כולם התרחקו…?

ההפרעות אכילה שוב התחילו… ואיתם דברים חדשים, אני נהנת לשרוט את עצמי לאחרונה… אני עם כאבי ראש שלא פוסקים , אני רועדת ורק בוכה…. בוכה … בוכה 

קשה לי לשחרר… 

קשה לי …

לא אכלתי כמו שצריך

לא ישנתי כמו שצריך

הלב בוכה

הנפש נשרטה

העינים כואבות

אז כן הלכתי לעבוד ולנהל שיגרה , לא הצלחתי… לא הצלחתיייייייייי אני לא יכולה לדבר חלק אני פשוט התחלתי לגמגם בשיחות , לבכות ולגמגם…. ואני הבנתי שהגימגום התחיל לי ממש בימים האחרונים… הפחד שלי לדבר .

אני לא בן אדם שגימגם או מגמגם פשוט עכשיו להוציא את חלק מהמילים קשה לי….קשה לי להוציא מילים…. ולנהל שיגרה

בקצה החושך יש עוד אור ,  מחר יום חדש,?? לא עוזר לי אני בחרדה ! אני בחרדה !!!! אני כבר לא יודעת מה אני מה איתי???? קשה לי?

רק רוצה שתראי אותי?