הם… ואני

הם אמרו לי שלום
הם סיפרו על חלום
הם חייכו בכאילו
ושיקרו באמת
אמרו שמי שלא חי הוא מת
אמרו שבלי אוכל אין קיום
אמרו שכל מה שאכלתי זה כלום
הם זלזלו במה שאמרתי
וצחקו על מה שסיפרתי
הם בזו למאמצי
הם לא שמו לב שאלו כל כוחותי
הם איימו שאעזוב
הם איימו שזה הולך לכאוב
שאשוב הביתה
אשאר לבד
אני וההפרעה יד ביד..

למה אפחד לא סיפר לי שזה הולך לכאוב
עד אינסוף
למה אפחד לא אמר לי שזה לא קל
לעלות כך במשקל
למה זה נראה כמו חלום
בלי חלון
ממנו להמלט
להתעורר, ממנו לצאת.
אה, כי זו המציאות
הם שכחו לציין פשוט
ממש בטעות ..

את
וההפרעה
כבר לא יחד
את
לבד
והיא
מהצד
את בוכה
והיא
מציעה תמיכה
אך את,
מפנה לה גב
חוששת שזה שוב יכאב

עכשיו את לבד בעולם
אבודה
בודדה
תועה
ותוהה
יש לי תקווה??
אהההההההההההה